אספרגר, המכונה בעגה המקצועית, תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה), הינה הפרעת תקשורת אוטיזם (הפרעה על הקשת האוטיסטית).
אוטיזם היא הפרעה התפתחותית. אנשים, ילדים ובני נוער עם הפרעה זו, מתקשים להתייחס לאחרים מבחינה חברתית והתנהגותם ודפוסי החשיבה שלהם יכולים להיות נוקשים וחזרתיים. על הקשת האוטיסטית ישנן רמות שונות של אוטיזם. האבחנה שכונתה תסמונת אספרגר, כיום נחשבת כאוטיזם בתפקוד גבוה.
אספרגר / תסמונת אספרגר / אוטיזם בתפקוד גבוה
תסמונת אספרגר –מה זה?
באופן כללי, ילדים ובני נוער הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יכולים לדבר עם אחרים ויכולים להגיע לביצועים די טובים בעבודתם בבית הספר. עם זאת, הם מתקשים להבין מצבים חברתיים וצורות תקשורת לא מילולית כמו שפת גוף, הומור וסרקזם. הם עשויים גם לחשוב ולדבר הרבה על נושא או עניין אחד או שהם רק רוצים לעשות מגוון קטן של פעילויות. תחומי עניין אלה יכולים להפוך לאובססיביים ולהפריע לחיי היומיום, במקום לאפשר לילד מוצא חברתי או בילוי בריא.
הסיכוי של בנים לחלות בתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) הוא פי 3 עד 4 מבנות. רוב המקרים מאובחנים בין גיל חמש לתשע, חלקם מאובחנים כבר בגיל שלוש.
מה ההבדל בין תסמונת אספרגר להפרעה על ספקטרום האוטיזם לאוטיזם בתפקוד גבוה?
השם “תסמונת אספרגר” השתנה באופן רשמי, אך רבים עדיין משתמשים במונח תסמונת אספרגר כאשר הם מדברים על מצב של אוטיזם בתפקוד גבוה. הסימפטומים של התסמונת כלולים כעת במצב הנקרא אוטיזם ספקטרום (ASD . (ASD הוא שם המשמש למגוון רחב של הפרעות הדומות לאוטיזם. חלק מאנשי המקצוע עשויים עדיין להשתמש במונח תסמונת אספרגר, אך אחרים יאמרו “ASD – ללא פגיעה אינטלקטואלית או שפה” או לחילופין “אוטיזם בתפקוד גבוה”. שתי התסמונות הללו לרוב מתארות את אותה ההפרעה.
תסמינים וסימנים נפוצים – אבחון אוטיזם בתפקוד גבוה
ילדים, מתבגרים ומבוגרים, הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) מפגינים אינטראקציות חברתיות ירודות, אובססיות, דפוסי דיבור מוזרים, הבעות פנים מוגבלות ואופני התנהגות מוזרים לאחרים. הם עשויים לעסוק בשגרה אובססיבית ולגלות רגישות יוצאת דופן לגירויים חושיים.
בעוד שכל הילדים עם התסמונת שונים אחד מהשני, מה שמייחד אותם הם הכישורים החברתיים הנמוכים והעניין האובססיבי שלהם בנושאים מצומצמים. כאשר מדובר בילד הסובל מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה), ייתכן שתבחינו באחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- אינטראקציות חברתיות לא הולמות או מינימליות
- שיחות שכמעט תמיד סובבות סביב עצמן או נושא מסוים, ספיציפי
- אי הבנה של רגשות היטב או בעל הבעות פנים פחותות מאחרים
- דיבור שנשמע יוצא דופן. למשל דיבור שטוח, גבוה, שקט, חזק או רובוטי
- אי שימוש או אי הבנה של תקשורת לא מילולית, כגון מחוות (ג’סטות), שפת גוף והבעות פנים
- אובססיה עזה לנושא אחד או שניים ספציפיים וצרים
- כעס ודריכות מכל שינויי קטנן בשגרה
- שינון מידע וזכירת עובדות בנושאים מועדפים, בקלות
- תנועות מגושמות, לא מתואמות, כולל קושי בכתב יד
- קושי בניהול וויסות רגשות, לעיתים עלול להוביל להתפרצויות מילוליות או התנהגותיות, התנהגויות פגיעה עצמית או התקפי זעם
- אי הבנה של רגשות או קושי להבין פרספקטיבה של אדם אחר
- רגישות חושית – רגישות יתר לאור, צלילים ומרקמים
ילדים, נוער ומבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) לעיתים קרובות, אינם סובלים מעיכובים בהתפתחות השפה. סביר להניח שיש להם כישורי דקדוק טובים ואוצר מילים מתקדם, אך הם גם נוטים להיות מאד מילוליים. כמו כן, הם מתקשים להשתמש בשפה בהקשר חברתי.
יתכן שאין עיכוב ברור בהתפתחותם הקוגניטיבית. ילדים הסובלים מהתסמונת יכולים לסבול מבעיות קשב וריכוז, אך בדרך כלל יש להם אינטליגנציה ממוצעת.
מה גורם לאוטיזם בתפקוד גבוה?
הגורמים לתסמונת אינם ידועים, בדיוק כמו באוטיזם וההנחה היא שמעורבים גורמים גנטים וסביבתיים. זיהומים במהלך ההריון וכן מחלות שונות יכולות לגרום להתפתחות תסמונת אספרגר. גנטיקה וחריגות במוח עשויות להיות מעורבות, אך טרם נמצאו גורמים ברורים וקבועים. מחקרים מראים כי לידה אחרי גיל 30, סיבוכים במהלך ההריון וכן לידה מוקדמת, מעלים את הסיכוי להתפתחות ההפרעה. אין כיום עדויות לכך שתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) מועברת בתורשה באופן ישיר.
אנו יודעים שתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) אינה תוצאה של חינוך של ילד או הורות לקויה. זוהי הפרעה נוירוביולוגית, כלומר היא פוגעת רק בחלק מהתפתחות המוח של הילד וסיבותיה אינן מובנות במלואן.
אבחון עצמי אספרגר – אבחון אוטיזם בתפקוד גבוה
כפי שצוין לעיל, תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) כבר אינה מאובחנת כמצב בפני עצמו. זה חלק ממגוון התנאים הכלולים בהפרעת ספקטרום האוטיזם .
אם הורה מודאג מההתפתחות החברתית של ילדו, מדפוסי שפה יוצאי דופן והתנהגויות מוזרות, יש לפנות לרופא ילדים. רופא הילדים יכול לקבוע אם מומלץ כי רופא מומחה יראה את הילד, כגון רופא התפתחותי, פסיכאטר, פסיכולוג התפתחותי או רופא אחר המתמחה באבחון ASD.
באבחון אספרגר או אבחון אוטזים בתפקוד גבוה, הבדיקה וההערכה נעשים בדרך כלל על ידי צוות של אנשי מקצוע מהתחום הרפואי והפסיכולוגי. המומחים ישאלו את ההורה שאלות רבות אודות התפתחות הילד וכישוריו ובעיותיו הנוכחיות. הם גם יתקשרו עם הילד ויערכו מספר מבחנים בכדי להעריך אילו סימפטומים הילד מראה בעת אינטראקציה עם אחרים. הם עשויים גם להעריך את השפה והיכולות האינטלקטואליות של הילד. רופא עשוי לשאול שאלות או להזמין בדיקות כדי לוודא שאין בעיות רפואיות אחרות לילד. או כל מחלה, בעיה או תסמונת אחרת שגורמת למצב שנצפה.
תסמונת אספרגר (המכונה גם “הפרעת ספקטרום האוטיזם – ללא ליקוי שכלי או שפה” או “אוטיזם בתפקוד גבוה”) עשויה להיות קשה לאבחון. לפעמים ניתן לבלבל בין מצב זה לבין מצבים אחרים כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) , הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) או הפרעת התנגדות מתריסה (ODD) . הערכה קפדנית של כישוריו החברתיים והתקשורתיים של הילד, דפוסי ההתנהגות והחשיבה שלו, וקבלת רקע לגבי התפתחות סימפטומים לאורך זמן תעזור למאבחן להגיע לאבחנה הנכונה, האם מדובר בתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) או שמה מדובר בבעיה אחרת.
מעוניינים לענות על שאלון לאבחון עצמי של אספרגר ואוטיזם? הכנסו לקישור.
הערה לסיום בנוגע לאבחון אוטיזם ואספרגר:
בשנת 2012 התפרסם ה DSM-5 (גרסתו ה 5 של מדריך האבחון הפסכיאטרי האמריקאי).
בגרסה זו נערכו שינויים משמעותיים באבחון אוטיזם, ASD, אספרגר, PDD וכולי.
להלן סיכום השינויים:
Autism Spectrum Disorder \ ASD
•זהו שם חדש שמאחד את 4 האבחנות השונות שהופיעו בגרסה הקודמת של ה-DSM-IV-TR תחת:
Pervasive Developmental Disorders )PDD) :
Autistic Disorder
Asperger’s Disorder
Childhood Disintegrative Disorder
Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified
•הפרעה על הספקטרום האוטיסטי ASD זהו שם חדש המשקף את הקונצנזוס המדעי שארבעת האבחנות הנפרדות הקודמות הן למעשה מצב אחד עם רמות שונות של חומרת הסימפטומים בשני תחומים עיקריים:
1. חוסר בתקשורת ובאינטראקציה חברתית
2. חזרתיות מוגבלת בהתנהגויות, בתחומי עניין ובפעילויות restricted repetitive behaviors, interests, and activities
בהעדר מרכיב 2 הנ”ל של חזרתיות, האבחנה תהיה Social Communication Disorder SCD.
•המטרה של שינוי זה לפי הצהרת ה-APA: “כדי לסייע לאבחנה יותר מדויקת ועקבית של ילדים עם אוטיזם”.
ובכל זאת, סימפטומים של אוטיזם – במיוחד אלה שהיו קשורים בעבר לאספרגר – עדיין מאובחנים באופן תדיר כהפרעת קשב וריכוז ( ADHD ), הפרעות במצב הרוח, הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) ובעיות קשורות אחרות – המובילים לטיפול לקוי ואתגרים לכל החיים.