מה נחשב בגידה? שאלת מיליון הדולר. אין לשאלה זו תשובה מפורשת. אבל בכדי לעזור לכם להבין את המורכבות של המושג, הבאנו נקודות מבט שונות על מהי בגידה, מה נחשב בגידה ועוד.
מה נחשב בגידה?
בגידות היו מאז שהיו מערכות יחסים. ומאז שישנן בגידות, בני זוג התווכחו על “מה נחשב בגידה”.
האם צפיה בפורנו נחשבת בגידה? מה עם פלרטוטים? גם כשאני יודע שזה לא יתקדם לשום כיוון? מתי ידידות קרובה עוברת את הגבול ונחשבת בגידה רגשית? איך בגידה נראית בעייניו של הבוגד? ואם אתם במערכת יחסים פתוחה, מה אז נחשב בגידה?
במאמר זה נביא דעות ונקודות מבט שונות לגבי השאלות: מה מגדיר בגידה? מהי נאמנות? כיצד בני זוג עשויים למתוח את גבולות הקשר וכיצד ניתן לפעול בכדי לפתור קונפליקטים בצורה בריאה? אז מהי בגידה? הנה מה שיש לנו להגיד לכם על זה:
מה נחשב בגידה מנקודת מבט פסיכולוגית:
בגידה (באופן כללי) נחשבת לפעולה של צד שלישי אשר מפרה את הסטנדרטים או הגבולות של מערכת יחסים בין אנשים. ליתר דיוק, בהקשר הזוגי אפשר להגדיר בגידה כהחלטה, חד צדדית, של שותף רומנטי (בן או בת זוג) אחד ליצור קשר עם צד שלישי המונע מתוך תחושה של מגבלה אמיתית או מגבלה נתפסת ביחסים הזוגיים.
בני זוג צריכים להגיע להסכמות בינהם לגבי גבולות הקשר הזוגי שלהם. ניתן לחשוב על הדיאלוג שמוביל להסכמות אלו, כהזדמנות ללמוד ביחד, לחקור רצונות אחד של השני, להבין ערכים ומגבלות. חשובות יותר מהדיון עצמו, הן ההחלטות על מה אתם מחליטים שמותר או אסור לעשות בתוך הקשר שלכם. כך צריך להראות דיאלוג פתוח בינכם – שיחה על דברים שאתם חוששים להגיד אחד לשני באמת.
בושה ופחד מהבושה, מעכבים זוגות רבים להביע את רצונם בקשר, צורכיהם ורצונותיהם מבן או בת הזוג. פחד ובושה עלולים להוביל להמנעות משיח פתוח על מערכת היחסים ועל מה שהם מרגישים שחסר במערכת היחסים. דבר אשר לכשעצמו מהווה קרקע פורייה לבגידה.
בגידה היא החלטה חד -צדדית של בן / בת זוג לממש את רצונותיו ותשוקותיו מחוץ למערכת יחסים. בגידה מייצגת פעמים רבות הימנעות מתקשורת בין בני הזוג, המונעת על ידי בושה. הדרך היחידה להתקדם ולהתגבר על מכשול זה בזוגיות הוא, לנסות להבין מה מעכב את התקשורת הזוגית ולמצוא דרכים לנהל דיאלוג בריא ופתוח.
לרוע המזל, הבושה בדרך כלל נובעת מעצם העובדה שאחד מבני הזוג כבר הכיר / התעניין במישהו או מישהי אחרת. עכשיו נותר לעסוק בשאלות כמו מיהו אותו אדם עבורי ואילו צרכים הוא ממלא עבור בן הזוג הבוגד או בת הזוג הבוגדת.
הטרגדיה בבגידות היא שהבגידה, הפגיעה בעקבותיה ומשבר האמון, פוגעים אנושות ביכולת של בני זוג לדבר באופן פתוח על הצרכים שלהם, אלו שהביאו אותם לבגוד מלכתחילה. פתרון שלכאורה היה יכול להיות יעיל, טרם הבגידה ואולי אף עשוי היה למנוע את הצורך בבגידה.
לקריאה נוספת:
מה נחשב בגידה מנקודת מבטה של מטפלת זוגית
ההגדרה של מהי בגידה תליה בהגדרות של בני הזוג לגבי הגבולות במערכת היחסים שלהם. מה שיכול להחשב כבגידה עבור אחד, יכול להתפס על ידי אדם אחר כמעשה לגיטימי לגמרי. לדוגמא, ישנם בני ובנות זוג, אשר עבורם צפייה בתכנים פורנוגרפים, אינה עניין גדול. לעומתם, ישנם זוגות אחרים שיתפסו זאת כפגיעה משמעותית באמון וכבגידה של ממש. אחרים עשויים להסתכל על בגידה כעל פיזית בלבד, כלומר רק כאשר התקיים מגע פיזי ויחסי מין. לעומתם, ישנם אנשים אחרים שירגישו נבגדים ופגועים הרבה יותר מבגידה רגשית.
אפשר לומר שכלל אצבע לגבי השאלה מה נחשב בגידה הוא – האם זה נחשב סוד או לא. האם היית משתף/ת את בן/בת זוגך במה שאתה עושה?
אם אתה מסתיר את מעשייך, אז סביר להניח, שאתה יודע שמה שאתה עושה אינו מקובל ואינו לגיטימי.
מהי בגידה מנקודת מבטו של יועץ נישואים
רוב האנשים מניחים שבגידה היא פיזית, אך האמת היא שכל בגידה מתחילה ברגש . אם אנחנו לא מאושרים במערכת היחסים שלנו, זה טבעי להימשך לאחרים שגורמים לנו להרגיש טוב. לדוגמה, אם יש עמית לעבודה שמתייחס אלינו היטב, באופן טבעי נמשך לאותו אדם, לא ברמה הרומנטית, אלא ברמה החברתית. המשיכה היא לא בהכרח פיזית, אבל אם האוירה בבית שלנו שלילית בגלל עימותים זוגיים , באופן טבעי נמשך עוד יותר לאדם האחר הזה, שמתייחס אלינו באופן חיובי. נרצהלבלות יותר זמן עם האדם הזה. זוהי הפוגה מהרגשות השליליים שאנו מרגישים בבית, בקשר עם בן/בת הזוג שלנו.
בדרך כלל, בגידה רגשית מתחילה ברגש לא מזיק. אך ברגע שאנו מתחילים לפלרטט ומבלים יותר זמן עם מישהו שאנו מסתירים מבן/בת הזוג, יכולה להתפתח מערכת יחסים שיש לה פוטנציאל רומנטי. בסופו של דבר, זה פותח את הדלת לבגידה פיזית. מה השתבש כאן? הכל התחיל בנכונותנו להתקרב לאדם אחר שמציע הפוגה מהרגשות השליליים שאנו מרגישים כלפי בן זוגנו בפועל. קיבלנו את ההחלטה להתקרב לאותו אדם אחר וליצור קשר אינטימי אישי.
ברגע שזה קורה, קשה לחזור אחורה כי עכשיו אתה כבר “בעניין”. מנקודת מבטו של האדם האחר, אם אתה מתחיל להתרחק, זה אומר שאתה הונית אותו, רימית אותו . בשלב זה, תצטרך להיות כנה כלפיהם מדוע התקרבת אליהם מלכתחילה. אחרי ששיתפת אותם במצב, הם עכשיו מודעים לקשיים הזוגיים שלך בבית והנה יצרת לעצמך מצב מביך במקום העבודה כי האדם הזה יודע מה קורה בעצם .
כיצד ניתן למנוע מצב זה כליל?
תקשורת היא המפתח כאן. אנחנו צריכים להיות פתוחים וכנים עם השותף/ה שלנו בזוגיות וליידע אותם ממה אנחנו לא מרוצים במערכת היחסים. נדרשת על מנת שמערכת יחסים / קשר זוגי יעבדו נדרשת פשרה ומאמץ וכמובן תקשורת בריאה על מנת לשתף את בן/בת הזוג, כיצד אנו מרגישים. זה אף פעם לא בריא שאחד מהשותפים במערכת יחסים יתחיל / תתחיל לחפש חיוזק חיובי ונחמה במקום אחר.
מה נחשב לבגידה, על פי מאמן / קואצ’ר לחיים
בגידה היא עניין של הגדרה אישית. עבור חלק, בגידה יכולה להיות צפייה בפורנו, עבור אחרים זה יכול להיות קיום יחסים אינטימיים רגשיים עם מישהו מחוץ לגבולות הקשר הזוגי. כמובן שאצל אחרים בגידה היא בגידה מינית. אני עוזר ללקוחות למצוא את האמת שלהם בעצמם ולהגדיר אותה, ולאחר מכן לקבוע כיצד הם רוצים להיות בזה, להחזיק בה ולתקן אותה, עבור עצמם ועבור שותפיהם.
אחד המאבקים הקשים ביותר עבור לקוחות רבים הוא ההבנה כי הבגידה באה ממקום של חוסר התאמה בערכים שלהם. משהו במערכת היחסים הנוכחית שלהם אינו תואם את הערכים שלהם כך שהם מחפשים את במקום אחר ואז נקלעים לרומן. אם היינו שואלים את עצמנו שאלה אחת, “אילו ערכים אינם מתאימים לי במערכת יחסים זו?” אני מאמין שתוצאה בריאה הרבה יותר תתרחש במקום בגידה.
מה נחשב לבגידה, על פי פוליאמור (“יחסים פתוחים”)
אני מגדיר את הנאמנות כנאנמנות לתנאי הקשר הקיימים. בגידה היא כל “חטא קרדינלי” או כל “הפרה” של תנאי מערכת היחסים. אני חושב שלכל מערכת יחסים יש או שצריכים להיות, “תנאים” משלה. לדוגמה, אני לא תלוי כלכלית באף אחד מהשותפים שלי. כך שאין לי “תנאים” המצפים מהם לבצע בחירות קריירה או בחירה כלכלית על פי ההכנסות שלי. אם בן/בת זוגי עוזב/ת את עבודתו/ה, או קונה מכונית יקרה, לא הייתי תופס זאת כמעשה שמשפיע על מערכת היחסים שלנו. לעומת זאת, אם היו לנו כספים משותפים, גידלנו ילדים יחד או היו לנו תנאים שונים של מערכת היחסים, הייתי רואה בזה בגידה אם בן זוגי ייקח על עצמו התחייבויות כספיות , ירכוש רכישות ענק או ישנה את מצבו הכלכלי מבלי להתייעץ איתי.
במערכת יחסים מונוגמיות , לעתים קרובות ה”בגידה האולטימטיבית” היא ניסיון מיני או רומנטי עם אדם אחר. (יש גם את הרעיון של “רומן רגשי” או “מיני בגידה” מה שמרמז על כך שהחוויה אפילו לא צריכה להיות מינית או רומנטית, היא פשוט צריכה להיות אינטימית בכל דרך שהיא בכדי להיות בגידה). המשמעות של זה, אם כי לא תמיד, היא ש”בגידה “מסוג זה, היא הדבר הגרוע ביותר שמישהו יכול לעשות, ולכן דברים אחרים אינם גרועים כל כך. ההנחה היא שבגידה היא מכה עצומה למערכת היחסים הזוגית, שצריכה הרבה עבודה כדי לרפא עצמה לאחר מכן, או לחילופין, שלא ניתן לסלוח עליה ותביא לסיום הקשר. אבל לדברים אחרים, כמו מניפולציה, שפה אכזרית, אומללות, חוסר תאימות מינית וכו ‘אין את אותה תחושה של: “זו בגידה ענקית במערכת היחסים”.
חשוב לי מאוד לציין שלא כך הדברים בכל מערכות היחסים המונוגמיות. ייתכן לחלוטין שאנשים במערכת יחסים מונוגמית, בוחנים את התנאים במערכת היחסים שלהם ולא מסתמכים על הנחות קודמות או אישיות לגבי נאמנות. עם זאת, מונוגמיה מאפשרת לאפשר להנחות אלה שלא להיבדק כלל. אין זה נדיר לדבר עם אדם מונוגמי ולשמוע ממנו שהתנאים של מערכת היחסים שלו מבוססים אך ורק על מונחים חברתיים ומוסכמות חברתיות קיימות. במערכת יחסים פולאמורית, אין “היררכיה של חטאים במערכות יחסים” שנקבעו מראש וניתן להשען עליהן, כך שעליכם לקבוע מה מבחינתכם יהיה “בלתי נסלח” מה יהיה מענה לצרכים שלכם ומה יהיה סתם הרגל מעצבן.
במערכות יחסים שאינן מונוגמיות , מושגים של “נאמנות” הם ספציפיים מאוד למערכת היחסים והאנשים שבתוך מערכת היחסים. כפי שהזכרתי לעיל, בגידה או אי נאמנות קשורה למה שהאנשים המעורבים בקשר, החליטו שיחשב כבגידה. עבור אנשים מסוימים, זה באמת מאד ספציפי, עבור אנשים אחרים, זה יכול להיות תנאים כללים יותר, לדוגמא: “אם תפסיק לעשות אותי מאושר, אם תפסיק לכבד אותי או אם תזניח את מערכת היחסים שלנו” – ייתכן שלא יהיה צורך לציין פעולות ספציפיות שיחשבו “בגידה”.
מה נחשב לבגידה, על פי מאמן / קואצ’ר לזוגיות
בתרבות המודרנית שלנו אנו נוטים להניח שנאמנות היא כל העסקה כולה וכללת: נאמנות מינית, רגשית, יחסית, תכנון עתיד משותף וכולי. אבל זה לא כל כך פשוט וברור.
השאלה מהי נאמנות, משתנה מאדם לאדם, מכיוון שלכולנו יש מושג אחר מה נחשב בסדר ומה לא בסדר בזוגיות. אנו מקבלים את המסרים הללו מהדרך בה חינכו אותנו וגדלנו. חלק מהמסרים היו אולי מפורשים, כמו עצות של מבוגרים או חברים, או שאולי קלטנו מסרים מילוליים ולא מילוליים שמשתמעים מהתקשורת שאנו קולטים/צורכים. נין גם לבסס את ההגדרה של מהי נאמנות על מושגים תרבותיים.
האתגר הגדול הוא שלעיתים רחוקות יש לנו שיחות מפורשות עם בן/בת הזוג על נושא זה. הרבה מההבנות בין בני זוג אינן מדוברות אלה משוערות – ובאופן כללי אנו מניחים הנחה שגויה שמה שאנו תופסים כבגידה, עומד להיות זהה למה שבן זוגנו מחשיב כבגידה. מצב זה יכול להביא לפערים מסוכנים במערכת היחסים. יכול להיות שאתה לגמרי בסדר עם זה שבן / בת הזוג שלך מקיימ/ת מערכות יחסים רגשיות עם אנשים אחרים, מכיוון שאתה מניח שזה לא בעל אופי מיני. אבל אולי הפרטנר שלך נמשך מינית גם לאותם אנשים. לעיתים רק עצם הידיעה של בן/בת הזוג, לגבי מה נחשב מבחינתך כבגידה, עשויה לשנות את ההרגשה שלו לגבי החברויות שללו שיצר ואת המושקעות הרגשית שלו בהן. דוגמא אחרת – יכול להיות שאתה לגמרי מקבל את העובדה שהיא מנהלת מערכות יחסים אפלטוניות עם גברים אחרים, אבל היא לעומתך, כן נעלבת כאשר אתה מדבר עם נשים אחרות. זהו מצב בעייתי ומסוכן של חוסר התאמה בהגדרות שלכם לגבי מהי נאמנות.
בסופו של דבר, הפרמטרים של נאמנות צריכים להיות מוגדרים על ידי האנשים שנמצאים בתוך מערכת היחסים. הדרך הבריאה ביותר להסתכל על זה היא: להיות ישר עם ההסכמים המפורשים שאתם עושים ביחד.
ישנה תפיסה שגויה, שלפיה מערכת יחסים פתוחה היא ‘תרופה’ לבגידה. לרוע המזל, זה לא כך. אנשים במערכות יחסים פוליאמוריות ועוד סוגים אחרים של מערכות יחסים לא מונוגמיות, עדיין מסוגלים להפר הבטחות, לכופף את ההסכמים שלהם ולבגוד.
אחת ההגדרות של פוליאמוריה היא שזוהי מערכת יחסים לא מונוגמית, שמתקיימת ‘בידיעה מלאה ובהסכמה של כל המעורבים’. לכן, אם אתה במערכת יחסים פוליאמורית, ואתה מקיים יחסי מין עם מישהו/י שפגשת מוקדם יותר באותו לילה במסיבה, ולא תספר על כך לשותף/ה שלך בזמן, בהתאם לאופן שקבעת עם בן/בת הזוג שלך, זהו למעשה מעשה בגידה.
מה נחשב לבגידה, על פי עורך דין גירושין (עורך דין לעינייני משפחה)
ישנם שני דברים חשובים שמגדירים בגידה: כל ניכור ומניעה של חיבה מבן/בת הזוג, ללא הסכמת השותף והוצאה כספית ללא הסכמת השותף. לכן, אם את/ה מבלה זמן רגשי עם מישהו/י, במיוחד על חשבון זמן איכות עם בן/בת זוגךתך ובן זוגך/תף כועס/ת על כך, כנראה שאת/ה בוגד/ת.
החדשות הטובות לבוגדים הן שגירושין “ללא אשם” חיסלו במידה רבה את הדיון על מי נושא האחריות לקשר כושל. אבל, כמי שרואה הרבה מערכות יחסים כושלות קורסות, הכל מתחיל כאשר בן זוג אחד מתחיל לתת למישהו או למשהו אחר יותר זמן ממה שהשותף השני יכול להכיל ולהתמודד.
מצד שני, עדיין יש לחוק כמה דעות נחרצות בכל הנוגע לכסף. הסיבה לכך היא שקל לכמת את הכסף, בשונה מהכמות המדויקת של כמה בן/בת הזוג לשעבר עצבניים ופגועים מהקשר או מההתנגות שלך בקשר. זה קשור גם לעובדה שכאשר בני זוג / שותפים כועסים זה על זה, הם בהכרח מתווכחים על כסף (וגם על הילדים לפעמים). ברגע שאתה מוציא כסף משותף ללא אישור השותף שלך, בגדת. לקחתם משהו ששייך לשניכם והשתמשתם בו למטרות שלכם. אם הוצאתם את זה על מישהו חוץ מעצמכם, זה אפילו יותר גרוע, כי זהו מעשה לא רק אנוכי, אלא זה נראה כאילו אתה מעריך את אותו אדם יותר מהפרטנר שלך.
המשותף לשני הדברים האלה הוא בגידה. מישהו מרגיש נבגד, מישהו מרגיש האמון שלו נשבר. נשים יודעות למה אני מתכוון. לפעמים אני צריך להסביר לחבר’ה הגברים. אני שואל אותם: האם אי פעם אשתך לקחה אוכל או בירה ששמרת לעצמך ונתנה לחבר שלה שאתה לא ממש אוהב? האם אי פעם אישתך זרקה פריט לבוש ישן שלך שאתה שומר מבלי לשאול אותך?
עד כמה רחוק אתה יכול להגיע בסכסוך משפטי, משתנה בכל מערכת יחסים, אבל ברגע שזה מגיע לבית המשפט, רק עורכי הדין באמת הם אלה שבאמת מנצחים.
