מה קורה לנו בתקופת החגים כמשפחה? למה תקופה שכזו שאמורה להיות טובה נעימה ומלוכדת הופכת הרבה פעמים לתקופה קשה באופן כזה שממלא את הקליניקות של המטפלים עד אפס מקום מה קורה לנו כהורים מול הילדים שלנו?
חשבו על זה רגע, כולנו חיים בשגרה, כזו רגילה ונעימה, ההורים בבית או בעבודה והילדים בגן או בבית הספר ואז ככה לפתע ללא שום הכנה מוקדמת. “נכפה” על כולם פתאום לעזוב הכל, אין עבודה אין גן אין בית ספר. מה יש? ביחד והרבה! ואז אחרי כמה ימים של ביחד כזה שלרוב נכפה בגלל חג כזה או אחר, חוזרים למסגרות ואז שוב ביחד ואז שוב מסגרת. בינינו, מי לא היה משתגע מזה?
אנחנו ההורים בטוח… אז תחשבו מה קורה לילדים שלנו במיוחד לקטנים ביניהם שיש להם הרבה פחות הבנה של מה שצפוי להיות.
אז כיצד תעברו אתם ההורים את החגים והחופשים עם כמה שפחות מריבות בין האחים ואפילו כמה שפחות מריבות שלכם איתם. הנה כמה עצות:
למה הילדים שלכם רבים ביניהם?
תשומת לב
הכי ידוע… הם בעצם מתמודדים על אותה טרטוריה, תשומת הלב שלנו ההורים. כל אחד רוצה את אמא/אבא, שיפעלו לפי הרצונות שלו וכו.
הדבר שאחים רבים עליו בעיקר זה תשומת לב הורית! כן גם כשאנחנו ממש משתדלים שלא להפלות ביניהם …הם תמיד ירצו עוד ויותר.. וזה בסדר וזה מובן כי הם הילדים שלנו ואנחנו ההורים שלהם.
בדר”כ יהיה זה האח הבכור שירגיש את התחרות על המשאבים מהסיבה הברורה שהוא היה כאן קודם והרגיש שפתאום נדרש ממנו לחלוק. במה? באהבה בתשומת הלב ובמשאבים(חדר, משחקים ועוד)
שימו לב שכאשר מרווח הגילאים קטן יש יותר תחושה של לחץ וקנאה על המשאבים. כי הצרכים דומים
סיבה שכיחה נוספת היא שליטה על רכוש.
כשהם קטנים אין להם חוויה של שליטה על העולם אבל על הרכוש שלהם יש בהחלט! הם לא מוכנים שמשהו יפגע בקניין שלהם ושוב- זכותם.
תחושת הגינות
רוצים להרגיש שלהורים שלהם אכפת מהם , באותו האופן, אם לא יותר מאחיהם. הם רוצים לוודא שלא מפלים לרעה אף ילד, לכן הם יכולים לריב ואפילו להתכסח ממש על עוגיה שלא חולקה שווה בשווה.
לפני הכל, כמה עובדות על אחים:
- יחסים בין אחים היא מערכת היחסים הארוכה ביותר שיש לאדם.
- ביטויי קנאה, תחרות, כעס הם חלק ממגוון הרגשות שעולים בין אחים ובכל קשר אנושי.
- אמביולנטיות ויחס דו ערכי- יהיו קיימים כמעט תמיד, מצד אחד דוחף לקיר את העגלה שאחיו התינוק בתוכה ומצד שני מלטף ומנשק אותו.
- אחים לומדים אחד מהשני. הם המודלים הטובים ביותר לחיקוי, במיוחד של התנהגויות לא פורמאליות כגון: איך להתנהג בבית ספר, ברחוב וכמובן שהם יכולים ללמוד האחד מהשני גם התנהגויות לא רצויות.
- יחסים בין אחים: היחסים בתחילת הדרך חשובים להמשך. אם יתחילו יחסים טובים, סביר שימשכו לאורך זמן, אבל גם אחים שהיחסים ביניהם לא טובים יכולים לתקן את היחסים בהמשך.
- פער גילאים לא מנבא את מידת הקרבה שיש לאחים אבל הבדלים גדולים , באופי ובמזג של הילדים בהחלט יכולים להשפיע על מידת הקרבה בינהם.
כיצד אתם כהורים יכולים לטפח יחסים טובים כבר מגיל צעיר:
- קודם כל היו קשובים כמעט תמיד לקשר החשוב הזה!
- הימנעו מיצירת אוירה תחרותיות- אוירה תחרותית ניתן ליצור במודע או שלא במודע. למשל כמו בדוגמא של הצעת תחרות ביניהם ‘מי שמגיע ראשון ללבוש פיג’מה/לצחצח שיניים’ … ביננו אתם גם רוצים שיגיעו להתקלח לא מתוך תחרות אלא שיבינו ויפנימו את הערך של ניקיון. לכן לעודד תחרות בין האחים בכלל לא רלונטית במקרים כמו זה ובכלל עדיף להיות מודעים ולהמנע מזה.
- השוואה – למה אתה לא משחק יפה כמו אח שלך? שאלות ההשוואה האלו מעוררים תחרות , קנאה כעס ובעקבות כך גם מריבות. אז אפשר לנסות: ‘אני מבקשת ממך שתשב יפה!’ (לא קשור לאח שלך)
- לא להתאמץ להתנהג אותו הדבר עם כל הילדים. אם נחבק אחד ומיד נחבק את האחר, מתנה לאחד תמיד תגרור מתנה גם לשני. הילדים שלנו מדרבנים אותנו למאמצים שוויוניים כל הזמן גם כשלא צריך. כאשר אנו נגררים לשם, אנו בעצם משמרים את אווירת התחרות ביניהם. זה ממש בסדר כרגע לחבק את הילד הזה כי נראה שהוא זקוק לכך, כי נראה שאתם זקוקים לכך ולא, אין צורך לרוץ לחבק את השני מיד (כמובן שמומלץ לחבק את כולם אבל לא מתוך צורך של להשוות ביניהם כל הזמן). כל ילד הוא שונה ולכן לכל ילד יש צרכים אחרים, הרגישו בנוח ושלמים עם עצמכם כשאתם עונים על כל צורך שונה של ילד שלכם. כל עוד אתם תהיו שלמים עם כך זה יעבור אליהם באותו המידה והם לא ירגישו מקופחים.כמו כן, הסבירו את חשיבותו של היחס השונה: כל ילד מקבל מה שהוא צריך ולכל אחד מתנהגים בהתאם לגיל ולצרכים.
לדוגמא: זה בסדר שאח גדול יכול לטפס גבוה יותר בגן השעשועים והקטן לא…זה בסדר שיותר קל והגיוני לסחוב את הקטן על הידיים ואת הגדול לא.ועוד דוגמא, ילדה שנולדה לה אחות קטנה ומבקשת לינוק גם היא מהאם, מבקשת בעצם תשומת לב, עוד זמן עם אמא. לא צריך לאפשר לה לינוק אלא לתת לה בדרך אחרת את תשומת הלב.תקשיבו למסרים שנאמרים לכם ועליהם תענו ולאו דווקא באותו אופן לכל ילד לטובתכם ולטובתו. - טפחו וציינו בחיוב שיתוף פעולה בין הילדים- כך תוכלו לעודדם לבנות מערכת יחסים שמבוססת על שיתוף פעולה, כדי שילמדו לשתף פעולה מבלי לכפות עליהם.
- עודדו את השותפות והעזרה ביניהם כל הזמן- הרבה פעמים כשהם רבים באוטו מאחורה אנחנו מתעצבנים וכועסים אבל כשהם יושבים ומדברים בשקט אנחנו לא אומרים דבר.. אז שימו לב לכך גם.
- קבוצת אחאים- (למי שני ילדים ומעלה) קבוצת האחאים גדולה מקבוצת ההורים, שימו לב לכך גם. למשל במקרה בו הילדים רבים בינהם. מומלץ להתייחס אליהם כקבוצה ולא להחליט מיד מי אשם. ברוב הפעמים לא תדעו אם צדקתם כשהאשמתם אח אחד או אחר, גם אם נדמה לכם שכן!לדוגמא: כאשר פורצת מריבה בעת צפיה בטלויזה, ניתן לאמר: אינכם מסתדרים בינכם ולכן לא תוכלו לצפות בטלויזיה. לא חשוב לי מי התחיל , העיקר שתלמדו להסתדר.
- מרחב פרטי- לצד שיתוף הפעולה חשוב לאפשר לכל אחד לשהות במרחב הפרטי שלו כאשר בוחר, למשל בעת ביקור של חברים. אם אין להם טריטוריה פרטית או שהם לא בטוחים בטרטוריה הפרטית שלהם, קשה להם לתת לאחים שלהם להכנס או להתקרב אליה, כי הם ירגישו מאויימים . מומלץ להציע מדף או מגירה או ארונית שבו יוכלו להניח את החפצים המיוחדים שלהם. נדרוש כבוד לטרטוריה הפרטית שלהם וממש לא כדאי להכריח לוותר, למשל כשבאים חברים, אלא להכין את הילד הצעיר לביקור החברים ולדרוש ממנו להתגבר .
תפקידנו העיקרי כהורים לאחים : לבנות ערבות הדדית המאפשרת שותפות זה עם זה , כשחוזרים הביתה מהמסגרות ,מגיל קטן נרגיל אותם להגיד לאח שלי’ שלום ומה שלומך.. ‘ גם אם הוא סגור בחדר, תמיד אפשר בכבוד, לדפוק בדלת ולהתעניין…
יחסי האחים בין הילדים שלכם תלוים אך ורק בכם הורים
אז בברכת חג שמח וקליל עם אוירה טובה ויחסים טובים בין כל בני הבית!
