מבחן חשוב מהווה אירוע מכונן בחיי ילדכם, ודאי כשמדובר בילדים בגיל צעיר במיוחד. ילדים נוטים “להלביש” על מבחן חשוב הרבה מאד משמעויות ולייחס למידת ההצלחה בו חשיבות רבה, הרבה מעבר לנדרש ולרצוי. הכנה נכונה למבחן חשוב מתמקדת יותר בהכנה רגשית-נפשית של הילד ופחות בהכנה טכנית. תיווך המציאות, הרגעה, מתן פרופורציות, חיזוק הביטחון העצמי ומתן מיומנויות מעשיות להתמודדות עם המבחן, על מלוא משמעויותיו, תורמים לילד הרבה יותר משינון של החומר. אז איך תכינו את ילדכם למבחן חשוב?
שלושה טיפים שיעזרו לכם לעזור לו להצליח.
טיפ ראשון – הבינו את המורכבות
מידת הצלחה במבחן, ודאי כאשר מדובר בילדים, תלויה יותר מכל בחוויה של הנבחן. גם כשמידת הבקיאות של הנבחן גבוהה במיוחד, אם הוא יחוש מתח, חרדה, חוסר ביטחון עצמי וחוסר אמונה ביכולותיו – הישגיו ייפגעו. עובדה זו נכונה במיוחד כאשר מדובר בילדים שנבחנים בגיל צעיר. עבור ילדים בכיתות ב’, שלעתים אף נדרשים להיבחן בבחינות למחוננים הבחינה היא הרבה מעבר לאמצעי למדידת הישגיהם הלימודים. גילם הצעיר מונע מהם לראות את המציאות כהווייתה והם עשויים לחוות את האירוע כדרמטי במיוחד. על כן, בשלב ראשון עלינו, כהורים, להבין כיצד הילדים תופסים את אירוע הבחינה ומהם המטענים שהם מייחסים לו.
הבחינה בראי הגיל
בעוד שלנו, כמבוגרים, יש יכולת להבין שמדובר “רק” במבחן ולייחס להתרחשות את הפרופורציות המתאימות, הילדים משקיפים על המציאות במשקפיים שונים לגמרי והחוויה שלהם שונה לחלוטין. ילדים נוטים לחוות את הבחינה כמאורע רב חשיבות, קריטי ומכריע, “עניין של חיים ומוות”. תחושות אלו מתחזקות כשמדובר במבחן חשוב במיוחד שיש סביבו תכונה רבה בבית הספר. הילד חש את הציפיות של הסביבה ממנו, הוא קושר בין תחושת הערך שלו למידת ההצלחה בבחינה, הוא מדמיין כישלון כקטסטרופה ורואה בבחינה אתגר טעון ומפחיד. במצב זה “תולה” הילד מטענים רבים בבחינה, ואלה עלולים לגרום לו חרדת ביצוע ו/או לחבל ביכולותיו להצליח בבחינה ולהפיק תוצאות ההולמות את הפוטנציאל שלו.
טיפ שני – הבינו את האחריות ואת התפקיד
בגלל מצב דברים זה מוטלת עלינו, כהורים, האחריות לתווך לילדינו את המציאות ולתת משקל רב דווקא להכנה רגשית-נפשית לבחינה, ולא להכנה טכנית. כמובן, חשוב להעניק לילד יכולות ומיומנויות ריכוז, שינון, הבנה, למידה וניסוח, אבל הדגש חייב להיות על ההיבט הרגשי-פסיכולוגי של ההכנה לבחינה. עלינו לספק לילד רשת ביטחון, תמיכה והדרכה ולנצל את הבחינה ואת תחושותיו של הילד כדי לתת לו כלים להתמודד עם האתגר הטעון. במצב דברים זה מתעורר צורך לאזן בין העידוד והדרבון להצליח בבחינה, תוך הדגמת חשיבותה, לבין הצורך לתת פרופורציות מציאותיות לבחינה, תוך ניתוק בין הציון בבחינה לבין הציון שהילד נותן לעצמו. כלומר, יש למנוע ממידת ההצלחה בבחינה להשפיע על ביטחונו העצמי של הילד ולא לאפשר לה לפגום, חלילה, בתחושות השייכות והערך שלו.
טיפ שלישי – גייסו כלים מעשיים
משהבנתם את חשיבות ההכנה של הילד לבחינה, תוך שימת דגש על הכנה נפשית-רגשית, עליכם לגייס כלים מעשיים להגשמת המטרות החשובות. לשם חיזוק בטחונו העצמי של הילד, לצד תיווך מציאות מאוזנת במקביל ללימוד החומר באופן מעשי, חשוב לעזור לילד באמצעות גיוס אמצעים מעשיים שיסייעו לו במהלך הלמידה. כך, לדוגמה, בניית תוכנית לימודים מובנית והגדרת שעות הלימוד, אופן הלימוד וחומרי הלימוד יאפשרו לכם לסייע לו בלי ליטול ממנו את האחריות לגורלו. הסתייעות במורה עזר גם היא לעתים חשובה – כאשר ישנו צורך מעשי בכך. כלי חשוב ויעיל במיוחד הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיכול לסייע מאד לילדים שנכשלים בבחינות על רקע חרדת ביצוע. מדובר בטיפול יעיל במיוחד המשנה דפוסי חשיבה ו”אוטומטים” משתקים, שהם לא פעם הגורמים המרכזיים המונעים מהילד לממש את הפוטנציאל שלו. טיפול יעיל, ממוקד וקצר זה מאפשר להתמודד באופן מעשי עם מצב דברים בלתי רצוי זה.
