כהורים אתם בטח מכירים את ההרגשה הזו כאשר לילדיכם כואב משהו, איך הכאב הזה חודר לליבכם ואתם חווים אותו ממש בגופכם. זוהי חוויה של הזדהות עם ילדכם. לפעמים הזדהות כזו יכולה לפגוע ביחסים בינכם ובין ילדיכם. כיצד ניתן לזהות את הרגעים הללו וכיצד להבינם ולפעול אחרת תוכלו ללמוד מהדוגמא הבאה של רועי (שם בדוי), שלמד שאפשר להשתמש בטיפול פסיכולוגי גם להדרכת הורים.
הסיפור של רועי
רועי היה בטיפול פסיכולוגי משך בחצי שנה. הוא פנה בגלל שהרגיש תקוע בעבודה ורצה למצוא כיוון אחר.
אחרי בערך ארבעה חודשי טיפול פסיכולוגי הוא הצליח להבין מה הפריע לו בעבודה הנוכחית ומדוע הרגיש תקוע.
הוא החל לחפש עבודה אחרת ובמקביל התחיל לימודים.
רועי היה נשוי טרי יחסית ואבא לילד בן שנתיים וחצי.
באחת הפגישות הגיע מוטרד מאד, הוא סיפר על המקרה שקרה לו עם בנו כמה ימים קודם לכן, במהלכו נסע עם בנו לבי”ח בעקבות פציעה שלו במהלך השהות בגן הילדים.
רועי היה חסר שקט ונראה היה שהמקרה מסעיר אותו מבפנים, למרות שהכל נגמר בשלום.
כששאלתי יותר על האירוע, התמקד רועי בעיקר בחדר הבדיקות של הרופא ועד כמה נחמד היה הרופא שבדק את בנו וטיפל בו. רועי סיפר איך הרופא התייחס אליו יפה ועד כמה הטיפול היה מהיר ויעיל.
רועי סיפר כי חלם בלילה שאחרי סיוט, במהלכו שמע את בנו בוכה ורועי היה קשור (בחלום) ולא יכול היה להגיב.
תוך שאנו מדברים על אותו רופא ועל החלום, הבנו שנינו כי הרופא היה נחמד מאד לרועי, אך למעשה לא לקח כלל בחשבון שהוא מטפל בילד קטן.
רועי היה מוטרד מאד מהאירוע כי לא הצליח לנחם את בנו, כי הרגיש אשמה על כך שבנו בכה, ולמרות שהיה מרוצה מהטיפול, הרגיש בתוך תוכו אשם על כך ששכח את בנו, שלא הצליח להקשיב לו.
רוע מאד אוהב את בנו וזה ברור לשנינו, אבל מידת החרדה והלחץ שחווה במהלך אותו ביקור בביה”ח, הביאו אותו להתרכז בעיקר בעצמו, הוא שכח להיות קשוב ללב של בנו.
רועי פעל מכוונה טהורה, הוא רצה שבנו יסבול כמה שפחות ושהטיפול יסתיים במהרה.
במהלך הטיפול הוא היה קשוב לרופא וניסה לעשות כל מה שזה ביקש ממנו במהרה.
אז מה בעצם קרה לרועי ומה הפעיל אותו?
רועי הבין, בעזרת הטיפול הפסיכולוגי שתחושת האשמה הגיעה כי למעשה בתוך תוכו הבין שבנו סובל, חרד, מבולבל, הוא אינו יודע היכן הוא נמצא, הוא לא ידע מה הולך לקרות ומה עושים לו. רועי שרצה לעזור לו ושזה יגמר מהר, שכח להתייחס ללב של בנו. הלב שלו היה מלא בצער ובכאב שלו עצמו לא היה פנוי להרגיש ולהבין מה עובר על בנו וכיצד יוכל לעזור לו.
כהורים אנחנו פועלים הרבה פעמים מתוך הזדהות עם הכאב של ילדינו שמחבר אותנו לכאבים אישיים שלנו.
הזדהות גמורה עם הכאב האישי שלנו או עם הכאב של ילדנו, גורמת ללב שלנו להתמלא ולא נשאר מקום להקשיב ללב של ילדינו ולחשוב ולהרגיש מה הם צריכים מאיתנו.
מה אפשר לעשות?
נסו לחשוב על הרגעים בהם אתם מתקשים להקשיב ללב של ילדיכם.
הכוונה אינה להקשבה למשהו שהוא מספר, אלא ליכולת להבין מה הוא מרגיש.
חישבו האם אתם מצליחים להבין מה ילדכם מרגיש והאם אתם מצליחים להפריד בין מה שהוא מרגיש לבין מה שאתם מרגישים?
אם אתם מרגישים שישנם מצבים שקשה לכם להתמודד עם ילדכם,
שאתם לא מצליחים להשתלט על הרגשות שמציפים אתכם במצבים שונים מולו או שאתם מגיבים בצורה שאינה תואמת את המצב, יתכן שתוכלו להעזר בטיפול פסיכולוגי או בהדרכת הורים.
טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים יכולים לעזור לכם בדיוק במצבים כאלה.
ניתן לעזור להורה לראות את המקרים הללו, להבין מה הפעיל אותו, לעבד את זכרונות הילדות ולעזור להורה להפריד בין כאביו האישיים לאלו של ילדו.
טיפול פסיכולוגי בנושא זה יכול להביא לשיפור משמעותי בקשר בין ההורה לילדו ובכך גם לתרום לאוירה נעימה יותר בבית.