קשב – מהו הקשב?

מהו קשב? מה משפיע על היכולת שלנו לשמור על תשומת לב לאורך זמן? אילו סוגי קשב קיימים וכיצד בעיה בקשב משפיע על הפרעה נוירולוגית כמו הפרעת קשב וריכוז?

קשב / תשומת לב

תשומת לב / ATTENTION באנגלית, נקרא בעברית הרבה פעמים גם “תשומת לב”. קשב הוא התהליך ההתנהגותי והקוגניטיבי המתאר ריכוז סלקטיבי בהיבט מובחן ומובדל של מידע, בין אם הוא נחשב סובייקטיבי או אובייקטיבי, תוך התעלמות ממידע נתפס אחר.
ובמילים פשוטות, קשב הוא היכלות שלנו להתמקד לאורך זמן בגירוי מסוים או בפעילות מסוימת.
תשומת לב הוא פונקציה חיונית מאד לתפקודן של מיומנויות קוגניטיביות גבוהות יותר.
הקשב הוא אוסף של מיומנויות שמאפשרות לבני האדם וליצורים חיים אחרים, להתמודד עם עומס המידע שמציף את החושים, על מנת להגיב לסביבה בצורה מכוונת מטרה וסתגלנית.

מערכת החישה מצוידת בקולטנים, שקולטים באופן עקבי את הגירויים השונים מהסביבה על מנת לספק מידע אודותיה.
בעברית המונח קשב לקוח מהשורב ק.ש.ב, למרות הקשר בין פעלים משורש זה למערכת השמיעה, הביטוי קשב אינו מתייחס רק למערכת השמיעה.
קשב עובר דרך צוואר בקבוק קשבי, מבחינת הנתונים שהמח יכול לעבד בכל שנייה.
למשל, בראייה של בני אדם, רק פחות מ -1% מנתוני הקלט החזותי (בסביבות מגה -בייט אחד לשנייה) יכולים להיכנס לצוואר הבקבוק, מה שמוביל לחוסר תשומת לב לשאר הנתונים שנקלטו.
תשומת הלב היא תהליך מורכב של בחירת מוקדים שונים אליהם נשים לב, וכדאי לנו להיות עירניים אליהם ולזכור אותם.

ה”קשב” מהווה תחום משמעותי במחקר בתחום החינוך, הפסיכולוגיה, מדעי המוח, מדעי המוח הקוגניטיביים והנוירופסיכולוגיה. תחומי מחקר פעילים כוללים קביעת מקור האותות החושיים והאותות המייצרים קשב / תשומת לב, ההשפעות של סימנים ואותות אלה על תכונות הכוונון של נוירונים סנסוריים, והקשר בין קשב לתהליכים התנהגותיים וקוגניטיביים אחרים, שעשויים לכלול זיכרון עבודה וערנות פסיכולוגית.
גוף מחקר חדש יחסית, המתרחב על מחקר קודם בפסיכופתולוגיה, בוחן את הסימפטומים האבחוניים הקשורים לפגיעה מוחית טראומטית והשפעותיה על הקשב.
מיומנויות הקשב משתנות גם בין התרבויות.
היחסים בין תשומת לב לתודעה מורכבים מספיק כדי שיצדיקו חקירה פילוסופית מתמשכת מזה שנים. חקירה כזו היא עתיקה ורלוונטית תמיד, מכיוון שהיא יכולה להיות בעלת השפעות בתחומים הנעים בין בריאות הנפש וחקר הפרעות התודעה ועד בינה מלאכותית ותחומי המחקר שלה.

הגדרה ומחקר עכשוויים

לפני ייסודה של הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, נחקר הקשב בתחום הפילוסופיה. לפיכך, רבות מהתגליות בתחום הקשב, נעשו על ידי פילוסופים. הפסיכולוג ג’ון ב. ווטסון קורא לחואן לואיס ויבס אבי הפסיכולוגיה המודרנית מכיוון שבספרו De Anima et Vita (הנשמה והחיים) הוא היה הראשון שהכיר בחשיבות החקירה האמפירית. בעבודתו על הזיכרון, גילה וויבס כי ככל שקשובים יותר לגירויים מסויימים, כך הם יישמרו טוב יותר בזכרון.
בשנות התשעים החלו הפסיכולוגים להשתמש בטומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET) ובהמשך הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) כדי להדמות את המוח תוך מעקב אחר משימות הכרוכות בקשב. בהתחשב בכך שהציוד היקר הזה היה זמין בדרך כלל רק בבתי חולים, פסיכולוגים חיפשו שיתוף פעולה עם נוירולוגים. הפסיכולוג מייקל פוזנר (שהיה כבר אז ידוע בזכות עבודתו המשפיעה על תשומת לב סלקטיבית ויזואלית) והנוירולוג מרקוס רייכל היו חלוצי מחקרי הדמיית מוח של תשומת לב סלקטיבית. התוצאות שלהם עוררו עד מהרה התעניינות בקרב קהילת מדעי המוח, שעד אז פשוט התמקדה במוחות של קופים. עם התפתחותם של חידושים טכנולוגיים אלה, מדעני המוח התעניינו במחקר מסוג זה המשלב פרדיגמות ניסיוניות מתוחכמות הלקוחות מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית עם טכניקות הדמיה חדשות של המוח. למרות שהטכניקה הישנה יותר של אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) שימשה זה מכבר לחקר הפעילות המוחית העומדת בבסיס תשומת הלב הסלקטיבית על ידי פסיכופיזיולוגים קוגניטיביים, היכולת של הטכניקות החדשות יותר, למדוד בפועל פעילות מקומית בתוך המוח, יצרה עניין מחודש על ידי קהיל מחקר רחבה יותר. גוף הולך וגדל של מחקר דימוי עצבי כזה זיהה רשת קשב פרונטאופרית, שנראית אחראית לשליטה על הקשב.

סוגי קשב

ישנם סוגי קשב שונים, המתבטאים במצבים שונים.
קשב גלוי – הפניית המבט אל הגירוי אליו אני רוצה להפנות את הקשב.
קשב סמוי – הפניית הקשב לגירוי מסויים, ללא הפניית המבט, למשל כאשר מקשיבים למישהו מבלי לראות אותו או כאשר מקשיבים למישהו שדווקא כן נמצא, אך הקשב מופנה אל דבריו ולא אל דמותו.
חלוקת קשב – מתייחס ליכולת לחלק את הקשב לכמה גירויים במקביל.
קשב מתמשך – מיומנות קשבית שבודקת את יכולתנו להיות קשובים לגירוי מתמשך וחזרתי.
קשב סלקטיבי – היכולת למקד את הקשב בגירוי אחד מסוים מתוך מגוון רחב של גירויים, כמו במשחק חפש את הציור השבועי .
קשב ניהולי – היכולת להתמקד בצעדים ובפעולות הנדרשות לשם השגת מטרה ברורה.
קשב אוטומטי – גירויי שונה וחריג משאר הגירויים בסביבה, ימשוך את תשומת הלב שלנו ואת משאבי הקשב לכיוון אותו גירוי. גירוי כזה יכול להיות שונה בצבע, צליל, מרחק וכל מאפיין אחר שיכול להתפס באמצעות החושים. למשל כאשר שומעים פיצוץ, או כאשר יושבים בקהל ורק אדם אחד מסתכל אחורה למקום מושבינו, בעוד השאר יושבים עם גבם אלינו.

תפקידי תשומת הלב

הקשב מאפר לנו להתמקד בחלקים מסויימים של גירוי חושי מסוים, מתוך גירויים רבים, המתחרים על הקשב שלנו.
השאלה לגבי השפעת הקשב על תהליכי עיבוד המידע נתונה במחלוקת.
גישה אחת רואה בקשב מצב של עירנות ודריכות. כלומר הקשב מאפשר לנו להיות עירניים לסביבה ולאתר גירויים שונים וברגע שישנו גירוי שמושך את תשומת ליבנו, מופעלת מערכת הקלט, על מנת להכין את מערכת התפיסה.
מצד שני, האדם מוקף באינסוף גירויים בכל רגע נתון, אך לא ניתןלהיות קשובים למידע רב כל כך ולכן הקשב מתואר כמעין תחנת קליטה שיכולה לקלוט בכל פעם ערוץ אחד בלבד. בדומה לרשת הוויפי. המכשיר שלנו יכול בכל רגע נתון לבחור רשת וויפי אחת אליה הוא יהיה מחובר ו”קשוב”.

פעילת מנטלית / נפשית מתרחשת בכמה רמות. באופן כללי ניתן לחלק את הפעילות הנפשית לרמה הלא מודעת, הכרה מעורפלת וחשיבה והכרה מודעת.
הקשב משתייך לרמת ההכרה המודעת, אך עם זאת, ישנם מצבים שאנשים מגיבים למצבים או גירויים שלא בהכרח תפסו את תשומת ליבם. ההכרה המעורפלת, רחבה וכוללת רגשות, תשומת לב למקום בו האדם נמצא, פעילויות שנמצאות ברקע ועוד ואלו הם שמאפשרים את המודעות ותגובה למצבים שאינם בתחום ההכרה המודעת.

יש הרואים בקשב, את היכולת להתמקד במשימה מסוימת. כלומר מנגנון סינון שמאפשר לההתמקד בגירויים הרלוונטים ביותר לשם ביצוע המטלה.
הקשר בין הקשב לביצוע מטלה, קשור בעובדה שהחשיבה של בני אדם תלןיה בזכרון העבודה שלהם וזכרון העבודה מוגבל, כאשר קשב הוא אחד הגורמים שמשפעים בצורה משמעותית ביותר על הקיבולת שלו.

קשב חזותי וסלקטיבי

קשב חזותי – מתייחס לחוש הראייה ולגירויים הנתפסים בחוש הראיה. מעורב בעיבוד מידע מהזכרון התמונתי וממלא תפקיד בתפיסה המרחבית.
בפסיכולוגיה הקוגניטיבית ישנם לפחות שני מודלים המתארים כיצד פועל הקשב החזותי. באופן כללי, תשומת הלב החזותית פועלת כתהליך דו-שלבי.
בשלב הראשון תשומת הלב “מפוזרת” באופן אחיד על הסיטואציה החזותית החיצונית ועיבוד המידע מתבצע במקביל.
בשלב השני, הקשב מרוכז לאזור ספציפי של הסיטואציה החזותית (כלומר, היא ממוקדת), והעיבוד מתבצע באופן סדרתי.
המודל הראשון מבין המודלים הללו שהופיע בספרות הוא מודל הזרקורים.
המונח “זרקור” היה בהשראת עבודתו של ויליאם ג’יימס, שתיאר את תשומת הלב כבעלת מיקוד ושוליים.
מוקד תשומת לב מתמקד במרכז ושואב מידע מהסיטואציה החזותית ברזולוצייה גבוהה.. סביב המרכז ישנם שוליים, מהם הקשב מקבל מידע אך ברזולוציה נמוכה יותר.
המודל השני נקרא דגם עדשת הזום והוצג לראשונה בשנת 1986.
מודל זה מתייחס למודל הזרקורים ומקבל אותו בשלמותו, אך מוסיף מאפיין נוסף של הקשב, שינוי גודל. כפי שעדשת מצלמה יכולה להתמקד בזום ולהגדיל את המיקוד בחלק מסויים של התמונה, כך הקשב יכול להתמקד. עם זאת, כל שינוי בגודל, מתבטא בפשרה ביעילות עיבוד המידע. ככל שהקשב ממוקד יותר, כך עיבוד המידע נעשית בצורה מהירה ויעילה יותר, שכן משאבי הקשב “מפוזרים” על פני שטח ויזואלי קטן יותר.

קשב שמיעתי

קשב השמיעתי מתייחס לגירוים שנקלטים על ידי מערכת השמיעה. בקשב שמיעתי ההתמקדות היא בעיקר בתכונות הפיזיקאליות של הצליל. הקשב השמיעתי מאפשר הפקת משמעות ממלל דבור בשעת שיחה, הרצאה וכולי.
בחיי היומיום הקשב השמיעתי משמש להתמצאות בסביבה והמשרות מסכנות, למשל כאשר שומעים מכונית מגיעה במירות גבוה מרחוק, כאשר אינה עדיין בטווח הראיה.
חשוב להבדיל בין בעיות בקשב השמיעתי הנובעות מקשיים בתהליכי התפיסה והעיבוד לבין בעיות בקשב הקשורות לבעיות שמיעה.

תשומת לב ורגשות

מערכת הקשב מעורבת גם בויסות מחשבות, רגשות והתנהגות.
למערכת הקשב ישנו תפקיד משמעותי באינטראקציה בין הרגשות למחשבות (קוגניציה).
הקשב הוא בסיס היכולת שלנו לדחות סיפוקים ובכלל לעכב תגובות על מנת לא לנהוג באימפולסיביות, היכולת לפתור בעיות ולעשות בקרה וניטור עצמיים.
גם היכולת לשמר חוט מחשבה, ללא תלות במציאות החיצונית, תלוי בקשב.

למידה

הקשב חיוני ליכולת הלמידה.
חשיפהה חוזרת לגירוי מסוים, מביאה להתרגלות לאותו הגירוי וכך מתאפשר פינוי של משאבי קשב לטובת התמקדות בגירויים חדשים.

עכבה סמויה – היכולת להוציא מהמחשבה המודעת, גירויים שנחוו בעבר כלא רלוונטים. כלומר היכולת של המח לסנן גירויים לא חשובים.

פיצול קשב – מבטא את היכולת להתמודד עם שתי מטלות שמצריכות משאבי קשב בעת ובעונה אחת. יש להבדיל בין פעולות אוטומטיות, שאינן מצריכות משאבי קשב, כגון נשימה, הליכה וכו. האם באמת ניתן לבצע שתי משימות בעת ובעונה אחת? ההאמת היא שמדובר במשימה מורכבת מאד, שלרוב נוטה לפגוע ביכולת האדם לשמור על קשב רב לאורך זמן. ברוב המקרים של ניסיון לפיצול קשב, התפקוד יהיה נמוך יותר מאשר הפניית הקשב לדבר אחד בכל פעם.

פגיעה ביכולת הקשב

פגיעה ביכולות הקשב יכולות לגרום למוסחות, קושי בהשלמת מטלות, קושי בשמירה על ריכוז ועוד. פגיעה ביכולת הקשב מאפיינת בעיות פסיכאטריות ונוירולוגיות שונות, כגון הפרעת קשב וריכוז.
מה זה ADHD?
הפרעת קשב וריכוז, נובעת מתפקוד שונה מהנורמה באזורים מוחיים שונים, המשפיעים על מיומנויות הקשב.
הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת בחוסר קשב, אימפוליסיבות והיפראקטיביות. חלק ניכר ממאפיינים אלו מושפעים מהיכולות הקשביות שלנו.

מעוניינים להתייעץ עם מומחה בתחום?
רוצים להתייעץ לגבי אבחון או טיפול בהפרעת קשב וריכוז?
צרו עימנו קשר עכשיו