מה זה אימפולסיביות?
מה זה אימפולסיביות? מה הקשר בין אימפולסיביות והפרעת קשב וריכוז וכיצד האימפולסיביות שהיא חלק מ ADHD עלולה להשפיע על המצב החברתי ולעורר בעיות חברתיות? וכיצד ניתן לעזור לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. מאמר מאת אסתר גולדנברג, מחברת הספר ADHD – להבין ולהיות מובן
מה זה הפרעת קשב והיפראקטיביות ?
הורים רבים מטילים ספק באבחנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD וטוענים ש”לכל הילדים היום יש קצת הפרעת קשב “.
זה אינו המצב.
בין 5- 10 % מהילדים מאובחנים בהפרעת קשב והיפראקטיביות (בנים יותר מאשר מבנות) ולהפרעת קשב אימפולסיביות והיפראקטיביות יש מאפיינים רבים ומגוונים, המשתנים בין אדם לאדם.
להפרעת קשב אימפולסיביות והיפראקטיביות ישנם שלושה מרכיבים עיקריים: קשב היפראקטיביות ואימפולסיביות.
ספר האבחנות העדכני של ארגון הפסיכיאטרי האמריקאי DSM- 5 מגדיר כיום שלושה טיפוסים של הפרעת קשב והיפראקטיביות.
ADHD Inattentive Presentation 1 – הפרעת הקשב מהסוג הלא קשוב . בסוג זה בולטים מאפייני חוסר הקשב.
ADHD- _ Hyperactive Impulsive Presentation 2 הפרעת קשב מהסוג ההיפראקטיבי אימפולסיבי .בסוג זה בולטים מאפייני ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.
3 ADHD – Combined Presentation הסוג המשולב. במופע זה בולטים הן חוסר הקשב והן ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.
אימפולסיביות פירוש:
בדומה להיפראקטיביות גם האימפולסיביות היא דחף. בשתיהן מתקיימים עודף מרץ ואנרגיה לא נשלטים, על בסיס נוירולוגי.
בהיפראקטיביות הדחף מתבטא בחוסר שקט ובתנועה רבה, לעומת זאת, האימפולסיביות מתבטאת בזה שהילד או המבוגר אינם מצליחים להכיל ולווסת או לעצור את מטען הדחף העודף שיש בתוכם. “המטען העודף” מתפרץ מהם החוצה והם מגיבים מייד לסיטואציה, מבלי להפעיל שיקול דעת .
לרוב נהוג לחשוב על הביטוי ההתנהגותי של התפרצות הדחף כפוגעני וכשלילי, אבל אנחנו שוכחים את הפן החיובי באימפולסיביות – הספונטאניות היצירתיות יכולת האלתור והתמרון, היכולת לפעול על פי אינטואיציה חזקה, היכולת לקבל החלטה מהירה ונכונה, הכיפיות , האותנטיות והזרימה. לאנשים אימפולסיביים יש צורך להגיב עניינית, לומר את האמת בפנים אפילו אם היא מעט בוטה -ו אם הם גם היפראקטיביים הם לא ישמרו טינה כי לא יתעכבו על דבר שהיה ונגמר.
אימפולסיביות ובעיות חברתיות
מבין המרכיבים המרכזיים בהפרעת קשב אימפולסיביות והיפראקטיביות, ADHD, אימפולסיביות היא אחת התכונות המשפיעות ובולטות ביותר מבחינה חברתית. ילדים אימפולסיבים מתקשים להשתלב בחברה לעיתים קרובות. אימפולסיביות היא תכונה שנוטה להיות מקושרת הרבה מאד פעמים עם בעיות חברתיות. במצבים חברתיים, ההתנהגות האימפולסיבית הופכת מהר מאד ל”כרטיס ביקור ” חברתי גרוע – כזה שאינו מקובל על הסביבה.
היפראקטיביות ומצב חברתי
הסביבה מתייחסת באופן סלחני יותר להתנהגות היפראקטיבית ולקשיים בקשב, מאשר להתנהגות אימפולסיבית ולאנשים אימפולסיביים. ילד או נער היפראקטיבי, חסר שקט ושובב או ילד חולמני שמכונס בעצמו, אינם מפריעים לסביבה באותה מידה כמו ילדים ואנשים אימפולסיביים.
לעומת ההיפראקטיביות, האימפולסיביות דווקא כן מפריעה לסביבה ופוגעת בה לכן היא נתפסת כבעיה קשה יותר.
קיימת סובלנות נמוכה וחוסר סלחנות כלפיה מצד הסביבה. בדרך כלל יחשבו שילדים או מתבגרים אימפולסיביים מתנהגים בצורה פרועה עקב “חינוך גרוע וחוסר גבולות”, הסביבה תפרש את התנהגותם כחצופה , חסרת טקט או אפילו תוקפנית ואלימה. מהר מאד הילד האימפולסיבי יקוטלג כ”בעייתי ” ולרוב ההתנהגות האימפולסיבית, לא תובן כבעיה של עודף מטען ודחף, אלא תוסבר על פי מה שהתרחש באותו אירוע ספיציפי.
“היא שונאת את המורה לכן היא מתנהגת כך” ,”יש לו טינה רבה כלפי הילד הזה כבר זמן רב, ולכן הוא נותן לו מכה”, “יש להרחיק את הן שלי מהילד האלים הזה”. אלו משפטים נפוצים שילדים ומתבגרים אימפולסיבים והוריהם שומעים בסביבתם פעמים רבות.
בעוד שהילד ההיפראקטיבי פעיל ללא הפסקה ומתנהג כאילו הוא מופעל בעזרת מנוע “טורבו” או “אנרגייזר”, הילד האימפולסיבי הוא “כדור אש”, כזה שעלול להתגלגל , להיסחף להרוס מבלי שהתכוון לעשות זאת. הוא אינו מצליח להכיל את עודף הדחף והמטען שבתוכו ,והסביבה מתייחסת אליו כפוגעני ,או מפרשת את קשייו כנובעים מתוכן רגשי עמוק. הוא אינו מובן הוא נתון לפרשנות מוטעית לחלוטין מהסביבה , ואיני יודע להגן על עצמו.
חשוב ביותר להבין שאצל ילד אימפולסיבי, לרוב, אין תוכן עמוק מאחורי הצפת הדחף לפעולה. הסיבה להתנהגות אינה רגשית, אף שהיא מתפרשת כך.
ילד שאינו אימפולסיבי, עשוי לכעוס על ילד אחר ולחשוב לעצמו, “איך בא לי לדחוף אותו”. באמצעות מנגנון הוויסות ויכולת האיפוק הוא מצליח לבלום את עצמו מלהוציא לפועל את ההתנגות שחשב עליה. לעומתו, הילד האימפולסיבי אינו מצליח להחזיק את הדחפים המשתוללים בתוכו ולווסת את עצמו, אלא מיד מגיב ודוחף את הילד שהכעיס אותו. אחרי ההתפרצות, סביר שירגיש חרטה, השפלה, חוסר אונים ובדידות.
מה זה אימפולסיבי ואיך להתייחס לזה נכון?
אימפולסיביות נפוצה מאד אצל ילדים, מתבגרים ואנשים עם הפרעת קשב וריכוז.
כאשר לילד או נער בסביבתכם, ישנה אבחנה של הפרעת קשב אימפולסיביות והיפראקטיביות, ADHD, עליכם לגלות יותר סובלנות ולהבין שההתנהגות האימפולסיבית שלו אינה נשלטת. במקום לפרש את ההתנהגויות של הילד, יש לעזור לו לפתח מודעות לעצמו, לעזור לו לזהות ,לעצור ולשלוט בדחפים שלו.
הילד אינו יכול לשנות את הדחף המצטבר בתוכו אך הוא יכול ללמוד לזהות אותו.
הזיהוי יאפשר לו להשתמש בבלמים לפני שיגיב ויפעל. הזיהוי יאפשר לו גם למצוא דרך לרוקן את ה”מיכל ” שלו לפני שזה מתמלא ומשפריץ לכל עבר. על ההורה, המורה, המטפל והמבוגר האחראי ללמוד את הדרכים הרבות בהן האימפולסיביות מתבטאת ולהתמקד בחוסר היכולת של הילד להתנגד לחלק שהוא חלק כה אינטגראלי ממנו ולבלום את התגובה שלו. עלינו לאתר מתי הילד אינו יכול לשלוט בדחף המתפרץ ומתי אינו רוצה להתנהג כפי שמצופה ממנו.
בשני המקרים המענה הנכון הוא להציב גבולות. אין להשתמש בעודף הדחף, באימפולסיביות, כ”תלוש הנחה”, כמאפיין שבגללו מותר לעבור על גבולות. יש להשקיע זמן ועבודה דווקא בתהליך הזיהוי ובפיתוח מודעות ולא בחיפוש פתרונות או אסטרטגיות. הפתרונות יגיעו רק אחרי תהליך הזיהוי. תהליך זה הוא הדרגתי , ונעשה על פי מודל ה”הגשמה המפורט בספר “ADHD – להבין ולהיות מובן“.