אנקופרזיס, או הצטאות, בעברית, זהו מושג המתאר תופעה של בריחת צואה ולכלוך הבגדים, בקרב ילדים בגיל בוגר, הרבה מעבר לגיל הגמילה מחיתולים הנורמטיבי. זוהי אחת ההפרעות המתסכלות ביותר של תקופת הילדות ועלולה לגרום לחרדה ומבוכה לילד ולמשפחה.
נהוג לחשוב על אנקופרזיס, כסימפטום הקשור למורכבות בקשר שבין הגוף של הילד ללחצים פסיכולוגיים או סביבתיים המופעלים עליו.
שכיחות ותפוצה של אנקופרזיס
הצטאות (אנקופרזיס) משפיעה על כ 1.5% מהילדים בגיל בית ספר יסודי ונפוצה הרבה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות, אם כי הסיבה לכך לא ידועה. לא נמצא קשר בין אנקופרזיס למעמד חברתי, גודל המשפחה או גיל ההורים.
הורים, מורים וילדים רבים מוצאים עצמם מבולבלים לנוכח המצב הזה ומתקשים להבינו ולבטח מתקשים להבין כיצד נכון לטפל ולהתייחס לבעיה. מבוגרים מניחים לעיתים קרובות כי הילד עושה במכנסיים בכוונה. הנקודה החשובה להבנה היא כי בין אם זה נכון או לא נכון, הילד בעצמו יכול לקחת תפקיד פעיל בנסיון להתמודד עם הבעיה ולטפל בה.
כיצד מתבטאת הבעיה הזו ומה גורם לה? כיצד היא משפיעה על חיי הילד? ומהם הטיפולים האפשריים? התשובות בהמשך המאמר.
סוגים של אנקופרזיס
רופאים ואנשי מקצוע מתחום הטיפול הפסיכולוגי מסווגים אנקופרזיס לשני סוגים: אנקופרזיס ראשוני ואנקופרזיס שניוני. ילדים עם אנקופרזיס ראשוני סובלים מהתופעה כל חייהם ללא תקופה שבה שלטו בצרכים בצורה טובה, כלומר, מעולם לא נגמלו מעשיית צרכים בטיטול (או בתחתונים). בניגוד לכך, אנקופרזיס שניוני מתפתח לאחר שהילד הצליח להשיג שליטה בצרכיו ולאחר מכן חווה נסיגה, למשל בעקבות כניסה לבית ספר או חוויה מלחיצה אחרת.
כיצד מתפתח אנקופרזיס (הצטאות)?
אנקופרזיס מתפתח תחילה כאשר הילד מחזיק צואה במעי ואינו מתפנה לשירותים. למשל, ילדים צעירים לעיתים לא יגיבו מיד לצורך ללכת לשירותים ויתאפקו. כאשר הילד לומד להתאפק זמן רב מדי, דפנות המעי נמתחים וכתוצאה מכך ישנה השפעה על מערכת העצבים באזור והתחושה העצבית באזור נפגעת. בנוסף, המעיים מאבדים בהדרגה את היכולת להתכווץ וללחוץ החוצה את הצואה. פעילות המעיים הופכת לפחות ופחות סדירה ולרוב המצב ילווה גם בעצירות כרונית וכתוצאה, הצואה עלולה להפוך למוצקה. עם הזמן עשיית הצרכים הופכת לפעולה קשה ומכאיבה, דבר שמעודד את הילד להמנע מכך עוד יותר. בסופו של דבר שרירי הסוגר לא מסוגלים לעצור את הצואה שמצטברת במעי הגס וצואה נוזלית תדלוף החוצה ותכתים את הבגדים. במקרים אחרים יכולה להתקיים פעולת מעיים חלקית, אך עקב איבוד התחושה באזור הילד לא יהיה מודע לכך ולמעשה יעשה את צרכיו בתחתונים.
הגורמים לאנקופרזיס
חלק מהילדים הסובלים מאנקופרזיס חשופים לבעיה מראשית חייהם עקב נטייה לעצירות הנובעת מפעילות מעיים לא תקינה והם יידרשו לטיפול תזונתי ורפואי מגיל צעיר.
חלק מהילדים יפתחו עצירות שעלולה להוביל לאנקופרזיס בגלל תהליך גמילה לא מוצלח שחוו כפעוטות. למשל כאשר תהליך הגמילה החל מוקדם מדי, כשעדיין לא היו בשלים לכך, נדחפו מהר מדי ומוקדם מדי לגמילה, גילו התנגדויות לגמילה או למשל כאשר נענשו אם הגמילה לא הלכה כמצופה והתרחשו תאונות במהלך הגמילה. יתכן כי במאבק עם ההורים על שליטה הם עצרו בכוונה את היציאות ונאבקו להתאפק ככל שיכלו. אצל חלק מהילדים הבעיה הזו יכולה להתפתח עקב פחד אמיתי מהשירותים, לעיתים בגלל המחשבה שהם עלולים להשטף באסלה או ליפול לתוכה.
מספר גורמים אחרים יכולים לתרום להתפתחות של אנקופרזיס: לעיתים כתוצאה מכאב שנגרם כתוצאה מזיהום או קרע במעיים או בפי הטבעת, הילד מפתח פחד מפני התפנות ובעקבותיו הוא לומד להתאפק עד כדי מצב בו נוצרת עצירות ומתפתח אנקופרזיס.
גורמים אחרים יכולים להיות גישה מוגבלת לשירותים או בושה להשתמש בהם.
מרבית הילדים הסובלים מאנקופרזיס סובלים גם מעצירות, אך ישנם ילדים, להם פעילות מעיים תקינה ולמרות זאת, עושים את צורכיהם בבגדים או במקומות אחרים שאינם הולמים. ילדים אלה, כנראה מנסים באופן לא מודע, להשיג שליטה על היבטים מסוימים של חייהם ועבורם מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי.
השפעות פסיכולוגיות של אנקופרזיס
במקרים רבים ההורים יפעילו לחץ רב על הילד במטרה לשנות את התנהגותו ולהפסיק את ההתלכלכות (האנקופרזיס), דבר שכנראה הילד לא יהיה מסוגל לעשות לבדו, ללא עזרה מקצועית מרופא או מטפל. לעיתים קרובות לבני המשפחה ישנם רעיונות שונים כיצד לטפל בבעיה, אך כנראה שאלה ייכשלו מכיוון שהרעיונות הללו אינם נובעים מתוך הבנה מעמיקה של המנגנונים הפסיכולוגיים המעורבים באנקופרזיס. לעיתים עצות כאלו עלולות רק להחמיר את בעיה ולא לעזור.
תופעה של בריחת צואה אצל ילד אחד במשפחה עלולה לגרום למתח ותסכול רב אצל כל בני הבית ולהשפיע על פעילויות משפחתיות שונות. המצב עלול להדרדר לכדי מאבק של ממש על ניסיון לשלוט בצרכיו של הילד, קונפליקט שעלול להשפיע על היבטים נוספים בחייו. התפקוד בלימודים עלול להפגע, עלולות לצוץ בעיות חברתיות כתוצאה מהמצב, המטלות בבית יוזנחו, הילד עלול להיות כעוס, מסוגר או לפתח חרדה ודיכאון עקב תחושת ההשפלה המתמדת.
התמודדות עם אנקופרזיס
אנקופרזיס (הצטאות) היא תופעה כרונית ומורכבת אך ניתנת לטיפול. ככל שהבעיה נמשכת לאורך זמן רב יותר, כך יהיה קשה יותר לטפל בה. מטרת הטיפול היא לעזור לילד ללמוד שהוא מסוגל לשלוט בשרירים ולחזק אותם וכך לשלוט בצרכים שלו. על ההורים לעודד ולתמוך בילד ולחזק אצלו את תחושת המסוגלות בהתמודדות עם הבעיה. כאשר הילד משתף פעולה ומגלה מוטיבציה גבוהה להצלחה, גם שיטה של חיזוקים חיוביים בצורת פרסים קטנים יכולה להיות יעילה.
כאשר מדובר בילד עם בעיות התנהגותיות ורגשיות נלוות כגון הערכה עצמית נמוכה או בעיות חברתיות, טיפול רגשי לילדים יכול לעזור לפתור את הבעיות הגורמות לבריחת הצואה (אנקופרזיס).
במהלך הטיפול ואחריו יכולות להיות תקופות של רגרסיה (חזרה לסימפטום), זהו מהלך נורמלי והתהליך כולו יכול להמשך מספר חודשים ואף שנים.
אם אתם הורים לילד הסובל מאנקופרזיס, המשימה החשובה שלכם היא פניה לטיפול רגשי מוקדם ככל האפשר. הורים רבים מרגישים בושה שתמנע מהם פניה לעזרה מקצועית. זכרו, התופעה לא תחלוף מעצמה, עליכם לפנות למטפל מקצועי לקבלת טיפול מתאים. אם הסימפטומים נמשכים לאורך זמן רב מדי, הבטחון העצמי והחברתי של ילדכם עלולים להפגע בצורה קריטית.
אל תתמהמהו בפניה לטיפול באנקופרזיס,
יש לכך פתרון ואין צורך שאתם וילדכם תמשיכו לסבול.
טיפול באנקופרזיס
במקרים רבים שינויים בתזונה יכולים לעזור במידה ויש עצירות. צריכת תזונה עשירה בסיבים, אכילת פירות וירקות, המנעות מקפאין וממזון עשיר בסוכר, עשויים לשפר את פעילות המעיים ולעזור להתגבר על עצירויות. גם פעילות גופנית היא מרכיב חשוב בטיפול באנקופרזיס. לעיתים, כאשר שינויים אלו אינם יעילים דיים, יש לפנות לרופא הילדים בכדי לקבל מרשם לתרופה משלשלת שתוכל לעזור לילד להתגבר על העצירות.
לאחר שלב ראשוני של ניקוי המעיים והחזרתם לגודל ותפקוד תקינים, תהליך הטיפול וההחלמה יכולים להמשך מספר חודשים בהם חשוב להתנהל על פי לוח זמנים קבוע וברור של עשיית צרכים והתרוקנות, במידת הצורך, בשילוב עם חומרים שונים (בהמלצת איש מקצוע) לסיוע בפעילות מעיים תקינה. המטרה היא להקנות לילד הרגלים סדירים של התפנות בתדירות סבירה, ישיבה ממושכת על האסלה והפעלת השרירים הנכונים לשם התרוקנות. התדירות שונה מילד לילד.
כאשר מדובר בילד מבוגר יותר, בגיל בית ספר כדאי לפנות למטפל או פסיכולוג ילדים המתמחה בטיפול באנקופרזיס והוא יעבוד עם הילד והמשפחה יחד, בכדי להבין את הבעיה ואת הסיבות לבעיה ויוכל להציע דרכים לפצרון הבעיה ולטפל בילד ובמצוקתו.
מטרות הטיפול יהיו פיתוח הרגלים תקינים של עשיית צרכים, שיקום היכולת הפיזית לשלוט בצרכים ופתרון של הקונפליקטים הרגשיים והמשפחתיים שגרמו ותורמים למצב זה.
על מנת להגשים את המטרות הללו, הטיפול יתמקד לא רק בפן הפיזיולוגי אלא גם בצדדים הפסיכולוגים וההתנהגותיים וההשלכות שלהם.
טיפול באנקופרזיס במרכז רימון
כפי שניתן להבין אנקופרזיס בקרב ילדים זו בעיה מורכבת שהפתרון שלה מצריך מומחיות והבנה בתחום, הכרות עם עולמם הרגשי של ילדים והבנה מעמיקה של דינמיקות משפחתיות.
במרכז רימון, תוכלו להעזר במנוע החיפוש החכם שלנו למטפלים ופסיכולוגים מומלצים על מנת לאתר מטפלים על פי תחומי התמחותם, בכל הארץ בקרבת אזור מגוריכם. בנוסף, בפניה למרכז רימון אתם יכולים לדעת בדיוק מהן ההכשרות של כל מטפל ומהו הניסיון שלו. במרכז רימון אנו עובדים עם מטפלים בעלי הכשרה פורמלית ממוסדות מוכרים, בעלי ניסיון בתחומי התמחותם, אשר קיבלו המלצות מאנשי מקצוע בכירים בתחומם.
פיתחנו עבורכם כלי שיסייע לכם לבחור את המטפל המתאים ביותר על פי הותק, הניסיון וההכשרות של כל מטפל – חפשו את תו האיכות של מרכז רימון.
