מהן הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה הן קבוצה של מחלות נפשיות ופיזיות ממשיות. כלומר, מדובר בהפרעה רגשית או נפשית שיש לה השפעה ברורה גם על הבריאות הפיסית, והיא אף עלולה להביא לחולי גופני ולסכנת חיים. עם זאת, הפרעות אכילה, למרות המורכבות שלהן, ניתנות לטיפול. הפרעות אכילה עלולות להשפיע על אנשים וילדים בכל גיל, מין, מוצא ומצב סוציואקונומי. מחקרים על הפרעות אכילה, מראים שאחוז הסובלים מהפרעת אכילה הוא בין 10%-14% בעולם המערבי. הגורמים להפרעות אכילה אינם ברורים לגמרי, אך היום ישנה הסכמה רווחת שאלו יכולים לנבוע מהשפעות ביולוגיות, פסיכולוגיות, חברתיות ותרבותיות. מאחר והפרעות אכילה עלולות להוביל את הסובל מהן למצבים קיצוניים יש לאבחן ולטפל בהן בהקדם האפשרי. במאמר זה נציג את סימני הזיהוי המוקדמים וכן דרכים בהן מתבצע טיפול בהפרעות אכילה.
סוגים שונים של הפרעות אכילה
ישנם סוגים שונים של הפרעות אכילה, לכל אחת מהן מאפיינים וסימפטומים שונים.
אכילה כפייתית
הפרעת האכילה הנפוצה ביותר, המתאפיינת בהתקפים של צריכת מזון בכמות מופרזת, בפרק זמן קצר המלווה בתחושות איבוד שליטה, אשמה ובושה. לרוב התקפי הזלילה יימשכו עד למצב שבו יש תחושה שלא ניתן להכניס עוד אוכל לגוף.
בולימיה
בדומה לאכילה כפייתית, מופיעה בצורת התקפי זלילה בלתי נשלטים, אך מלווה בצורך להתרוקן באופן לא טבעי על ידי הקאה במטרה לפצות על כך.
אנורקסיה
היא אחת מהפרעות האכילה הקשות ביותר מבחינה פיזית והיא מאופיינת באובדן דרסטי של משקל עד מצב בו משקל הגוף אינו תקין ואף מסוכן. אנורקסיה מלווה לרוב בדימוי גוף מעוות ופחד קיצוני מהשמנה שמובילים לירידה מכוונת במשקל על ידי הימנעות מאכילה.
מלבד לשלוש הפרעות האכילה הנפוצות הללו, קיים טווח רחב של הפרעות אכילה מסוגים שונים, חלקן נפוצות מאוד באוכלוסיה ובמיוחד בקרב צעירים. קיימים מצבים רבים בהם מופיעים רק חלק מהמאפיינים של הפרעת אכילה ספציפית, אך גם אלה נכנסים תחת ההגדרה של הפרעת אכילה לא ספציפית (UFED).
באופן כללי, הפרעת אכילה יכולה ללוות את הסובלים ממנה לאורך שנים בתקופות של נסיגה ושיפור, כאשר לעיתים לא נראים סימנים חיצוניים כלל.
אבחון הפרעות אכילה מחייב בדיקה של איש מקצוע מומחה.
הפרעות אכילה – גורמי הסיכון
גורמי הסיכון להפרעות האכילה השונות הם מגוונים, להלן כמה גורמים מוכרים. גורמי סיכון ביולוגים כגון גנטיקה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות, דיאטות מחמירות ועוד, גורמים סוציאליים כמו מסרים המועברים בתקשורת ומעודדים מבנה גוף רזה, התמודדות עם פגיעה ואלימות על רקע מראה גם כן יכולים להוות גורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה. בנוסף גורמים פסיכולוגים כמו חרדה גבוה או נטייה לפרפקציוניזם גם כן יכולים לנבא התפתחות של הפרעת אכילה. עם זאת גורמים אלה אינם בהכרח מעידים על סיכוי להתפתחות הפרעת אכילה. כמו כן, גורמים דומים יכולים להשפיע בצורה שונה לגמרי על שני בני אדם שונים, כך שסוגי הבעיות או הקשיים מהם יסבלו יהיו שונים אחד מהשני.
מהן ההשלכות הרפואיות של הפרעות אכילה
הפרעות אכילה עלולות לפגוע באופן מיידי ובצורה חמורה מאד במצב הבריאותי של הסובלים ממנה. הפרעות אכילה גורמות למחסור במרכיבי מזון חיוניים ובכך תפקודן של מערכות רבות בגוף עלול להפגע, עד כדי הרס מערכות ואף מוות. הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד הלב ואף לאירוע לב, אנמיה, חולשה כללית, נשירת שיער, פגיעה תפקודית במערכת העצבים ובקרב ילדים ונוער אף לפגיעה בלתי הפיכה, בעיות במערכת העיכול, פגיעה בעצמות ובשיניים, אצל נשים עלולות הפרעות אכילה לגרום להפסקה במחזור החודשי. אלו הם רק חלק מהסיכונים הבריאותיים שבהפרעות אכילה. פניה מוקדמת לאיש מקצוע מומחה עשויה לעזור באבחון מוקדם ובהתאמת טיפול יעיל.
סימני אזהרה וסימפטומים של הפרעות אכילה
הסיכוי להחלמה מהפרעת אכילה עולה ככל שהגילוי והאבחון מוקדמים יותר, לכן חשוב להיות עירניים לסימני אזהרה העלולים להעיד על הפרעות אכילה. הסימפטומים עשויים להיות שונים ומגוונים אצל כל אדם ולא בהכרח יופיעו בבת אחת.
הסממנים הללו עלולים להצביע על כך שקיימת בעיה:
עיסוק מוגזם בנושאים הקשורים לאוכל, משקל, צריכת קלוריות ודיאטות
התבוננות ממושכת במראה וחיפוש אחר פגמים בגוף
תחושת שנאה עצמית ואשמה העלולים לנבוע מהתקפי אכילה
שינויים דרסטיים במשקל, המנעות והגבלה של אוכל, דיאטות חוזרות
הימנעות מאכילה בחברת אנשים אחרים
דילוג על ארוחות באופן קבוע
התרחקות מחברים ופעילויות חברתית
כאבי בטן בלתי מוסברים, מחזור לא סדיר אצל נשים, חולשה וסחרחורות, קשיים להתרכז, בעיות שינה
דפוסי ההתנהגות והתופעות הללו אינם בהכרח מצביעים על הפרעת אכילה, אך הם עלולים להוות תמרור אזהרה לכך שקיימת בעיה, וכאמור ככל שהפניה לטיפול בהפרעת אכילה תהיה מוקדמת יותר, כך יגדלו הסיכויים להחלמה.
טיפול בהפרעות אכילה
כ-85% מהסובלים מהפרעת אכילה הן נשים. מעל למחצית מהנערות הצעירות וכשליש מהנערים בארץ מעידים על שימוש באמצעים שונים על מנת לשלוט במשקלם.
אבחון הבעיה הוא הצעד הראשון בדרך לפתרון. טיפול בהפרעת אכילה יכלול בדרך כלל טיפול פסיכולוגי ותזונתי ביחד ולעיתים טיפול רפואי או פסיכיאטרי. במהלך טיפול בהפרעות אכילה יש צורך להתייחס למקור הבעיה כמו גם להשלכות שלה. באופן כללי הטיפול יעיל יותר לפני שהמצב הופך לכרוני, אך גם אנשים אשר סבלו מהפרעות אכילה לאורך שנים מחלימים בעזרת טיפול נכון.
סוגי טיפול בהפרעות אכילה
ישנן גישות ושיטות שונות לטיפול בהפרעות אכילה ואין טיפול אחד ויחיד שמתאים לכולם. בעת חיפוש מטפל מתאים מומלץ לשאול שאלות שיעזרו לכם לבחור בדרך הטיפולית הטובה ביותר עבורכם. היעד הראשון בטיפול בכל הפרעות האכילה הוא הפחתת דפוסי ההתנהגות המזיקים.
ישנם סוגי טיפול רגשי (=פסיכותרפיה) שונים המראים את התוצאות הטובות ביותר בטיפול בהפרעות אכילה:
טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT בהפרעות אכילה
טיפול זה פונה בעיקר לטיפול בסימפטומים ובפרק זמן קצר יחסית. הטיפול מתמקד באמונות ובתהליך המחשבתי אשר מובילים לדפוסי ההתנהגות הבעייתיים. הטיפול מכוון לשנות את התפיסה המעוותת בנוגע למשקל ולהופעה החיצונית.
טיפול משפחתי בהפרעות אכילה
בטיפול משפחתי הכוונה בדרך כלל לטיפול שנעשה בעזרת המשפחה – טיפול שבסיסו הוא הבית והמשפחה והוכח כיעיל לטיפול בבולימיה ואנורקסיה אצל מתבגרות ואנשים צעירים. הטיפול לא מתמקד בהכרח בסיבות להפרעת האכילה, אלא בדרכים ליצור אכילה מאוזנת. בנוסף, על מנת לקדם את ההחלמה, ישנה התמקדות בדפוסי תקשורת בין בני המשפחה ובתמיכה בין חברי המשפחה. כל בני המשפחה יכולים להיות לשותפים בטיפול, שמורכב מיצירת הרגלי אכילה בריאים, חזרה למשקל תקין והפחתת התנהגות מזיקה וכמובן מעבודה על דפוסי תקשורת יעילים והפחתת דפוסים משפחתיים שעלולים להחמיר את הפרעת האכילה.
טיפול פסיכותרפויטי (טיפול פסיכולוגי / רגשי)
מוכח כיעיל לטיפול בבולימיה ואכילה כפייתית. הטיפול מעודד משימות ואסטרטגיות הקשורות ליחסים בין-אישיים על מנת לשפר את התקשורת ויצירת מערכות יחסים בריאות.
טיפול פסיכו דינמי- הגישה הזו טוענת שהחלמה מהפרעת אכילה דורשת הבנה של שורש הבעיה. המטפלים בגישה זו מאמינים שדפוסי התנהגות מקורם בקונפליקטים פנימיים, ולכן אם אלה לא ייפתרו הבעיה תחזור בעתיד.
טיפול בהפרעות אכילה על ידי מטפלים מומחים
על מנת לטפל בצורה יעילה בבעיה, חשוב שתפנו למטפל המתאים ביותר לכך. מטפל מומחה בהפרעות אכילה הוא קודם כל מטפל מוסמך בבריאות הנפש, כלומר מטפל שלמד תואר שני לפחות במוסד אקדמאי מוכר באחד ממקצועות הטיפול המוכרים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול בהבעה ויצירה, טיפול משפחתי, פסיכאטריה).
בנוסף כדאי שלמטפל אליו תפנו יהיה הניסיון המתאים והוא יהיה בעל הכשרה ראויה.
איך תדעו מי מטפל מתאים ומי לא? אל תתביישו לשאול. שאלו על ההכשרות של המטפל, על מקצועו והכשרות נוספות שקיבל, שאלו על הניסיון שלו בעולם הטיפול ובעיקר האם הכשרותיו מוכרות ובעלות תוקף.
כמובן שאחד המשתנים החשובים ביותר הוא הקשר האישי – עליכם להרגיש כי הגעתם לאדם הנכון, כי הוא מבין אתכם, כבר בשיחת הטלפון הראשונה וכי אתם מרגישים נח לדבר עימו.
לא יודעים איך לאתר מטפל מומחה?
תנו לנו לעזור לכם
אנו כאן כדי להבטיח לכם כי תגיעו רק למטפלים בעלי הכשרות מוכרות וניסיון בתחום הטיפול.
