טיפול בחרדה חברתית

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית מאופיינת בפחד להיתפס בצורה שלילית על ידי אחרים, המוביל לתחושות של חוסר אונים, נחיתות, מודעות עצמית מופרזת, מבוכה, השפלה ואף לדיכאון. אדם או ילד שנראה עצבני, חסר שקט ומאוד לא נינוח במצבים חברתיים שונים, אך כאשר הוא לבדו לא נראית כל בעיה, יתכן שהוא מתמודד עם חרדה חברתית.
חרדה חברתית היא אחת מסוגי החרדה הנפוצות ביותר ועלולה לפגוע מאד בתפקוד. יחד עם זאת, יש מה לעשות, לחרדה חברתית ישנם מגוון טיפולים שהוכחו כיעילים.

חרדה חברתית כללית וספציפית

ישנם 2 תת סוגים עיקריים של חרדה חברתית. חרדה חברתית ספציפית תתבטא בפחד ספציפי מפעולה מסוימת, למשל לדבר בפני קבוצת אנשים (חרדת קהל), בעוד שחרדה חברתית מוכללת (כללית) תתבטא בעצבנות וחוסר נינוחות בכמעט כל סיטואציה חברתית. מרבית הסובלים מחרדה חברתית מתמודדים עם חרדה חברתית מהסוג הכללי.
אדם המתמודד עם חרדה חברתית מוכללת, יסבול מתחושות של מבוכה, עצבים, דאגה, נחיתות ואשמה באופן יומיומי ובמרבית המצבים החברתיים.

אבחון חרדה חברתית – איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה חברתית?

הסובלים מחרדה חברתית יחוו מצוקה רגשית משמעותית במצבים הבאים:
הכרות ראשונית עם אנשים חדשים
בעת קבלת ביקורת
כאשר הם במרכז תשומת הלב
כאשר צופים בהם בשעה שהם עושים משהו (אוכלים, מדברים בטלפון וכו)
במפגש עם אנשים בעלי סמכות
במרבית המפגשים החברתיים, במיוחד עם אנשים זרים
כאשר יגיע תורם לדבר במהלך סבב בין קבוצת אנשים
במערכות יחסים אישיות, בין אם חבריות או אף במערכות יחסים רומנטיות
זוהי רשימה חלקית ביותר של תסמינים, מצבים ותחושות הנקשרים לחרדה חברתית.
בהמשך המאמר מצורף שאלון לבחינה עצמית ולאבחון חרדה חברתית.

חרדה חברתית – איך זה מרגיש?

לחרדה חברתית ישנם ביטויים פיזיולוגים, רגשיים וקוגניטיבים.
הסימנים הפיזיולוגיים המלווים חרדה חברתית יכולים להיות פחד, דופק מואץ, סומק בלחיים, הזעת יתר, פה וגרון יבשים, קושי בבליעה, התכווצויות שרירים בעיקר בפנים ובצוואר, כאבי בטן, הפרעה בפעילות מעיים (שלשולים או עצירות או כאבי בטן), סחרחורות וכאבי ראש ועוד.
הביטוי הבולט ביותר של חרדה חברתית הוא תחושה חזקה וקבועה של מתח נפשי בחברת אנשים אחרים.
הסובלים מחרדה חברתית יודעים שהתחושות והמחשבות הללו אינן רציונליות ולא הגיוניות, אך עצם ההבנה השכלית (קוגנטיבית) אין בכוחו לבטל את התחושות והרגשות המלוות את המצב הזה.
לכן עבור מרבית האנשים במצב הזה המתח הנפשי הוא קבוע ולא מראה סימני שיפור, על אף שהם כביכול מתמודדים עם הפחד מידי יום.
רק טיפול מתאים בחרדה חברתית ירגיע את עוצמת המתח הנפשי המתלווה אליה.

טיפול בחרדה חברתית

החדשות הטובות הן שטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם חרדה חברתית.
מחקרים וניסויים קליניים מצביעים על כך שטיפול CBT מקיף עשוי להוביל לשינויים נרחבים באורח חייהם של אנשים הסובלים מחרדה חברתית ולהקלה משמעותית על הסימפטומים.
כל אחד יכול להתמודד מול חרדה חברתית בעזרת טיפול מתאים, אך נדרשים לשם כך נחישות ואורך רוח.
תכנית טיפול מוצלחת לחרדה חברתית תכלול התייחסות להיבטים הקוגניטיביים (מחשבות, אמונות, תפיסות) ולהיבטים ההתנהגותיים של החרדה.
המוח שלנו נמצא בלמידה מתמדת, ומחשבות ותפיסות לא רציונליות שמצד אחד יכולות לגרום לחרדה מאד קשה, יכולות גם להשתנות כתוצאה מטיפול קוגניטיבי מקצועי.
טיפול יעיל בחרדה חברתית יספק למטופל את הדרך המתאימה להתאמן, להשתפר ולשנות את התפיסות המוטעות ואת דרכי ההתמודדות שלו.
ניתן לטפל ביעילות בחרדה, כמו גם בסוגי חרדות אחרים.
חשוב לדעת – טיפול בחרדה חברתית עשוי להיות קשה ולהצריך מוטיבציה מאד גבוה ואינו מתאים לכל אחד. ישנם סוגי טיפול רגשי אחרים שיכולים לסייע ולתמוך –

איך למצוא מומחה לטיפול בחרדה חברתית

מומחה לטיפול בחרדה חברתית הוא איש (או אשת) טיפול שלמדו תואר שני באחד ממקצועות הטיפול והם בעלי ניסיון מוכח בטיפול בכלל ובטיפול בחרדה חברתית בפרט.
מלבד לזאת, חשוב שתהיו לקוחות אקטיביים, למדו בעצמכם את הנושא ואל תפחדו לשאול שאלות שיבהירו לכם אם המטפל או המטפלת מבינים אתכם ואת הבעיה איתה אתם מתמודדים.
מטפל מקצועי אמור לקבל בברכה כל שאלה שתעלו.
מי שמתמודד עם חרדה חברתית בחייו מבין שהראש עובד בצורה לא רציונלית והתגובות הן לעתים מוגזמות, אך התחושות והרגשות מציאותיות לחלוטין.
אלה מאיתנו שמתמודדים (או התמודדו בעבר) עם חרדה חברתית זקוקים לתמיכה, עידוד ולסביבה נטולת לחצים בעת הטיפול. זאת על מנת שהמוח יוכל לספוג בצורה מיטבית את כל השינויים שמתרחשים ללא פגיעה ממקור חיצוני (כמו אנשים שליליים או סביבה מלחיצה). אם הסביבה בעת הטיפול רגועה ומקבלת יהיה קל יותר ללמוד ולסגל הרגלים חדשים שביכולתם לשנות את התפיסות והרגשות שלנו, ואת אורח חיינו כתוצאה מכך.

טיפול CBT מוצלח בחרדה חברתית – מפתחות להצלחה

1. מודעות לבעיה והבנה שלה
2. מחויבות לטיפול גם כאשר הוא חוזר על עצמו ונראה קשה
3. אימון, אימון, אימון. המטרה היא להחדיר את המידע עמוק לתוך המוח, כך שהשיטות הקוגנטיביות(CBT) יהפכו להרגלים אוטומטיים
4. בזמן המתאים כדאי לשקול השתתפות בטיפול קבוצתי בחרדה חברתית, בעזרתו ניתן לאט ובהדרגתיות לעבוד על בעיות שגורמות לחרדה ב”עולם האמיתי”.
   לכל אדם יעדים שונים בעת פניה לטיפול ויש צורך בבניית “סולם” התקדמות, הצבת מטרות ביניים ובהדרגתיות להתקרב לקראת הגשמת היעדים הראשיים.
   בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בחרדה חברתית לא מתמקדים בחוויות מהעבר, אלא מתמקדים בהתמודדות עם בעיות בהווה, תוך שימוש בטכניקות לשינוי מחשבות ורגשות הקשורים לחרדה ולהפחתת המתח הנפשי במצבים מאתגרים.
   זהו השלב בו המוטיבציה והאימון חשובים ביותר. ככל שתרבו בתרגול השיטות היומיומיות להתמודדות עם החרדה, כך יפחתו ההשפעות השליליות שלה ואיכות חייכם תשתפר.
   חשוב לדעת – טיפול קוגניטיבי התנהגותי אינו מתאים לכל אחד וישנן שיטות אחרות לטפל בהצלחה בחרדה חברתית.

אתם לא לבד – חרדה חברתית – ההפרעה הנפשית הרביעית בשכיחותה

חרדה חברתית (בעבר נקראה “פוביה חברתית”) היא בעיה נפוצה הרבה יותר ממה שהעריכו בעבר. מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מהמצב ההרסני והטראומטי הזה מידי יום, בין אם מחרדה חברתית ספציפית או חרדה חברתית כללית. מחקרים מראים שחרדה חברתית היא ההפרעה הפסיכולוגית הרביעית בגודלה בכל ארה”ב, אחרי דיכאון ואלכוהוליזם. הערכות עדכניות טוענות שכ-12% מהאוכלוסיה מתמודדת עם חרדה חברתית במהלך החיים (ילדים, מתבגרים ומבוגרים).

האם אני סובל מחרדה חברתית – שאלון לאבחון עצמי של חרדה חברתית

רשימת השאלות הבאה מתייחסת לחוויות חיים המשותפות לאנשים שאובחנו עם חרדה חברתית. קראו בעיון את השאלות ונסו לענות בכנות באיזו תדירות (אף פעם, לפעמים, לעיתים קרובות וכו) אתם חווים תחושות דומות במהלך החודשים האחרונים.
האם את/ה מרגיש/ה לחץ או בהלה לפני מצבים חברתיים?
האם את/ה חושש/ת להיות מוערכ/ת בצורה שלילית על ידי אחרים בעת סיטואציה חברתית?
האם את/ה נמנע/ת ממצבים חברתיים בגלל פחד או מתח נפשי?
כאשר את/ה נמצא/ת בחברת קבוצת אנשים, האם את/ה מניח/ה שרואים אותך כאדם חרדתי, חלש, מוזר, משעמם?
האם את/תה מאוד מודע/ת לתנועותיך או לשינויים בגופך (קצב הנשימות שלך, סומק בלחיים וכו) מול אחרים, עקב פחד מדחיה או שיפוט לרעה?
האם את/ה מרגיש/ה מודאג/ת במצבים חברתיים בצורה לא פרופורציונלית לאיום שהם מהווים?
האם החרדה שאת/ה חש/ה משפיעה על חייך המקצועיים, החברתיים או על מערכות היחסים האישיות שלך?
אם על מרבית השאלות תשוביך היו לעיתים קרובות או תמיד, ואתה מרגיש צורך בשינוי המצב, יש מקום לשקול התייעצות עם מומחה שיוכל לעזור לך במציאת דרכי התמודדות המתאימות עבורך.

פנו אלינו עכשיו לאיתור מומחה מתאים
אנו כאן כדי להבטיח לכם כי תגיעו רק למטפלים בעלי הכשרות מוכרות, ניסיון בתחום הטיפול ובעלי המלצות.