מלחמת העולמות – לא תאמינו מה קורה בפנים – שוב אני בדיכאון

זו תקופה לא פשוטה

הרבה לא יוצא, הרבה לא באמת מתבטא.
קשה לי, קשה לי לספר את מה שעובר לי במערבל של המוח.
אולי אלו הם הכדורים, דיי נמאס לי מהכדורים האלה. השגרה הזו מחרפנת, אתה לא מצליח לבטא את כל מה שיש.
אתה עצור.
אתה גמור.
אתה שבור.

האפיזודות האלה, כמה שאני יודע לשחק שזה לא שם. כי אין מישהו שמבין.
אולי אני לבד בקרב על המוח והלב וכל השיט הזה, אולי אני בדרך אל משהו. אולי.
אין לי כוחות להסביר כבר לאנשים, אין לי כוחות שיטיפו לי, שיגידו לי לקחת בפרופורציות, שיעשו לי השוואות, זה שחוויתם דיכאון קשה, לא אומר שאתם חיים עם הזחל בראש יום יום.
אני נלחם בתחנות רוח.
כל כך הרבה סובבים לי ללא יוצא מן הכלל מדקלמים לי את אותן מניירות, אני לא בוכה.
לא מצליח לבכות. יש רק אדם אחד שאמרתי לו שהטעם של האוכל אבד לי מזמן ושום דבר לא טעים לי. אין לי טעם בפה.
אין לי ריח באף.
אין לי חיוך אמיתי, רק כמיהה לפאקינג משהו אחר.
ואין לי את היכולת לבטא את עצמי, נשבר לי.
הייתי בהקרנת הבכורה של סטאר וורז, היה טוב.
לא הכי עפתי מהסרט כי אני כולי גוש ביקורת אנושי מהלך על שתיים.
אבל נו.

אז כן, אני קצת בדאון, אני תמיד בדאון בעצם

הסביבה לא איתי- אני לא עם הסביבה
מה שנותר הוא להתבונן אל עבר האופק ולקוות שהמחר יביא איתו אור.
‘כל אחד הוא צורה שונה של אהבה, כל אחד הוא משהו אחר בנתינה- כולנו בסוף זה הרמוניה גדולה של מציאות’.
שלכם,
אני

מתן אליהוא