משחק אצל ילדים עם אוטיזם ASD
למשחק ישנה משמעות רבה בחיינו. אצל כולנו קיים הצורך לשחק. המשחק מפתח כישורים ובעל תרומה רבה בתחומים נרחבים וחשובים (תורם להתפתחות הקוגנטיבית, התחפתחות רגשית, התפתחות חברתית ועוד)
למרות הרצון הטבעי לשחק וזמינות המשחקים, אנו רואים שילדים בספקטרום האוטיסטי מעדיפים לעיתים שלא לשחק. פעמים רבות המשחק של ילדים עם אוטיזם ASD מאופיין בפעילות חזרתית וסיפוק גרייה חושי.
אחד מהקריטריונים לאבחון ילדים על הרצף הינו ליקוי בויסות חושי.
על-מנת לאפשר לילד להיות פנוי למשחק וללמידה יש לספק לו גרייה חושית מאזנת.
בסרטון הבא אציג מקצת מהפעילויות שניתן לשלב בתוכנית החושית היומית,
והסבר קצר אודות קורס דיגיטלי ייחודי לילדים עם אוטיזם.
הקורס מרכז ידע ועושה סדר בשפה המקצועית. מספק ארגז כלים שבעזרתו תוכלו להבין טוב יותר מה עובר על הילד וחבילת פתרונות מומלצים.
הקורס מוקלט מראש וניתן לצפייה בקצב ובזמן שלכם.
מדוע ילדים עם אוטיזם ASD מתקשים להשתתף במשחק?
הנחת המוצא היא שכולנו אוהבים לשחק, אך לא כולנו יודעים איך.
ילדים בספקטרום האוטיסטי מתקשים לעיתים לקחת חלק במשחק מגורמים שונים:
קשיי תקשורת, קשיים קוגניטיביים, קשיים מוטוריים במיומנויות ביצוע.
ברב משחקי הקופסא הטיפוסיים החוקים לא תמיד ברורים ולעיתים מורכבים ומסורבלים.
על מנת ליצור משחקים מותאמים לילדים בספקטרום האוטיסטי, יש לבחון מהם הגורמים המעכבים בכל תחום.
גורמים המעכבים התפתחות משחק אצל ילדים עם אוטיזם ASD וכיצד להתאים את המשחק
בתחום המוטורי: הגורם המעכב אצל הילדים לרב הינו סרבול מוטורי וקשיים במוטוריקה עדינה. ברב המשחקים הילדים נאלצים להתמודד עם קלפים מחליקים, קובייה שנזרקת, נופלת ונעלמת. חיילים שנופלים מהמשטח. משימות הדורשות דיוק ואחיזות עדינות (דוקים) או זמן תגובה מהיר (פיקולינו).
על-מנת להתאים את המשחקים יש לפעול על-פי העקרונות הבאים:
חלקי משחק “מוחזקים”- קוביה שנזרקת לתוך קופסא בעלת דפנות גבוהות, לוח עם שקעים מותאמים לחיילים, דרישה להחזקת מעט קלפים או מציג קלפים אישי.
רכיבים ברמת גימור גבוהה.
זמן לא מוגבל. כל שחקן בקצב שלו.
בתחום הקוגניטיבי: הגורם המעכב אצל הילדים לרב הינו עומס בכללים, חוקים מסורבלים שיש לבצע ע”פ רצף, קושי בשמירה על קשב וריכוז.
על-מנת להתאים את המשחקים יש לפעול על-פי העקרונות הבאים:
מינימום חוקים.
חוקים פשוטים.
שימוש באסימונים כבדים- איסוף האסימונים תורם למיקוד.
שימוש בפורמטים קבועים. (לדוג. במשחק מה במשבצת- כל השלבים מבוססים על עיקרון המטריצה).
בתחום התקשורתי: הגורם המעכב אצל הילדים הינו : קושי בשמירה על קשב משותף, הבנת השפה, הכרת היותי חלק מקבוצה, הבנת משמעות תורות.
על-מנת להתאים את המשחקים יש לפעול על-פי העקרונות הבאים:
שימוש בעזרים ויזואליים.
שימוש בשפה פשוטה.
המחשה של מעבר התור באמצעות שקית עם…קלפים, קוביות.
שימוש בלוח משותף, קלפים פתוחים – ליצור קשב משותף. ולא כל אחד עם לוח אישי נסתר.
בתחום הרגשי: הגורם המעכב אצל הילדים לרב הינו חוסר מוטיבציה, התמודדות עם רגשות מורכבים (תחרות, ניצחון מול הפסד).
על-מנת להתאים את המשחקים יש לפעול על-פי העקרונות הבאים:
שימוש במשחקים מבוססי מזל- לכולם יש את הסיכוי להצליח. כולם יחוו גם הצלחות וגם כישלונות ולא צריך לתייג מי ניצח.
מחזורי משחק קצרים- לעידוד מוטיבציה.
שימוש בחיזוקים ומתגמלים לעידוד מוטיבציה (אסימונים כבדים, מבריקים..). הנאה מאיסוף חפצים מושכים.
הכנסת משהו מפתיע במשחק (צלצול, זמזום, הפתעה נסתרת).
למשחק חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות וללמידה.
מקווה ששימוש ויישום העקרונות שהוצעו, יסייעו ולו במעט, לעודד את הילדים לשחק.
פרק פתוח מתוך הקורס לצפייה בנושא: ליקוי בויסות חושי ותגובתיות יתר.
בהצלחה,
חן אבגנים
מרפאה בעיסוק