תפיסת המוות בקרב ילדים ומתבגרים

כיצד ילדים מבינים את המוות?

ההבנה של המוות תלויה בגיל ובשלבי התפתחות השונים, לילדים ישנה הבנה שונה של סופיות המוות. הגישה לדיון ולשיחה על המוות תהיה תלויה ברמת ההבנה של ילדך לגבי 4 מושגים עיקריים הקשורים במוות:
אי-הפיכות (כלומר, המוות הוא קבוע ובלתי הפיך)
סופיות (כלומר, כל התפקוד נפסק עם המוות)
בלתי נמנע (כלומר, המוות הוא אוניברסלי וחלק מחייהם של כל היצורים החיים)
סיבתיות (כלומר, ישנן סיבות למוות)
הדרכים בהן ילדים מבינים רעיונות אלו משפיעים על יכולתם לעבד את מה שקרה ולהתמודד עם רגשותיהם.

הבנת מושג המוות בקרב תינוקות ופעוטות

תינוקות ופעוטות אינם מבינים את המוות, אבל הם יכולים לחוש מה הדמות המטפלת שלהם חווה.
כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת מרכזית לנהוג במקרה של אובדן?
הכירו בצורך שלכם להתאבל, שימרו על השגרה שלכם עד כמה שניתן. השגרה היא כוח מגן לילדים החווים שיבושים ושינויים גדולים בחייהם. הימנעו מפרידות מהתינוק, עד כמה שניתן וספקו לו תשומת לב פיזית נוספת כדי לנחם אותו ולשפר את תחושת הביטחון שלו.

הבנת מושג המוות בקרב ילדים בגיל הגן

ילדים בגיל גן, רואים במוות משהו זמני. התפיסה המוטעית שלהם מתחזקת על ידי סרטים מצוירים, בהם הדמויות יכולות לחזור לחיים רגע לאחר שנפל עליהם סדן מהשמיים. מכיוון שלילדים צעירים תפיסה וחשיבה קונקרטית, הם נוטים לראות את הדברים בדיוק כפי שהם מופיעים ושומעים דברים פשוטו כמשמעו.
כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת מרכזית לנהוג במקרה של אובדן?
חשוב שיספרו להם על מוות בשפה פשוטה וברורה. לא כדאי להשתמש במושגים ניטרליים או אמורפיים ולא ברורים כמו, “היא הלכה לישון”, “… היא יצאה למסע בלא נודע”, או “… הלך לעולמו.” ביטויים אלה לא יובנו על ידי ילדים צעירים ואולי אפילו יצרו חששות מפני שינה או יציאה למסעות ארוכים.
במקום זאת, יש לומר לילדים צעירים כי אהובם מת ו”זה אומר שלא נוכל עוד לראות אותו/ה “. כדאי להיות מוכנים לכך שילדים צעירים ימשיכו לשאול איפה המנוח או מתי הוא חוזר. המשיכו להעביר מסרים ברורים וחד משמעיים, ניתן לרכך אותם עם הידיעה כי הזיכרונות הם נצחיים.
הורים שרוצים בכך יכולים להשתמש בהסברים דתיים, אך עם זאת חשוב שלא להשתמש רק בהסבר דתי כי אלו לרוב כוללים מושגים מופשטים מדי וקשים להבנה עבור ילדים צעירים, הם זקוקים להסברים קונקרטיים וספציפיים על המציאות הפיזית של המוות.
מכיוון שילדים צעירים אינם יכולים תמיד להביע בקול את רגשותיהם, מחשבותיהם ופחדיהם לעיתים הם מבטאים זאת בזמנים לא צפויים ולא נוחים.
זכרו כי משחק יכול להיות השפה של הילדים, היו ערניים מה הילדים עושים במהלך משחקיהם ומה הם אולי מנסים לספר דרך המשחק.

הבנת מושג המוות בקרב ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר מתחילים להבין את המוות כאירוע סופי, אבל לא בהכרח מבינים שהוא אוניברסלי.
כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת מרכזית לנהוג במקרה של אובדן?
תנו לילדכם הסברים פשוטים וישירים על מה שקרה ואז בדקו מה הבין. קחו את הזמן כדי להבהיר את כל אי ההבנות והתפיסות השגויות של הילד כאשר יביע אותם מולכם.
ילדים צעירים עשויים להזדקק לתמיכתם כדי למצוא את המילים לבטא את רגשותיהם ולמצוא דרכים לעזור להם להרגיש טוב יותר.
תנו להם הזדמנויות חוזרות לדבר על רגשותיהם ואל תסתפקו בשיחה אחת חד פעמית בנושא.
חשוב יותר להקשיב מאשר לומר את המילים המושלמות או המדויקות ביותר.
גם ילדים בגיל בית הספר עדיין לא מבינים את סיבת המוות.
זה נפוץ שילדים מנסים להאניש את המוות, להפוך אותו למשהו מוחשי יותר, דמוי אנושי (כלומר, לחשוב על המוות כעל דמות כלשהי או רוח רפאים).
ילדים עשויים להאמין שהם אשמים וחשים אשמים בנוגע למה שקרה.
הבטיחו להם ששום דבר שהם אמרו או עשו (או לא אמרו ולא עשו) גרם למוות וששום דבר שהם עושים לא יכול להחזיר את המנוח.
ילדים צעירים עשויים גם לדאוג כי הם יישארו לבד, במיוחד על ידי מותו של מבוגר משמעותי. למשל במות קרוב משפחה קרוב כמו דוד או דודה, ילד צעיר עשוי לשאול את אמו, “אמא, מתי אתה הולכת למות?” אל תהיו מופתעים אם הילד שלכם מחפש יותר קרבה פיזית, חיבוקים ומגעאו שהוא מתנהג בצורה יותר זהירה ורכושנית יותר כלפי הזמן שלכם.
הזכירו לילדכם שלא כל מי שחולה ימות.
הרגיעו אותו בנוגע לבריאות שלכם.
הזכירו לו לכמה אנשים בחייו איכפת ממנו.
עזרו לילדכם לעשות מה שיעזור לו להפחית את החרדה שלו. היו רגישים וזכרו כי יכול להיות שלא בהכרח ירצה לדבר או לחשוב על המנוח וכי יתכן כי הנושא כואב מדי עבורו כעת.
במידה ומדובר באובדן אישי שלכם כהורים, חשוב שתשמרו על עצמכם ותודאו שיש לכם תמיכה, הילדים שלכם מתבוננים בכם מקרוב. כשהם רואים שאתם בסדר, הם עשויים להיות רגועים יותר ולהסתדר טוב יותר עם המציאות שנכפתה עליהם.
זכרו כי אתם דואגים לילדכם על ידי דאגה וטיפול בעצמכם.

תפיסת המוות בקרב בני נוער

מתבגרים מבינים את המוות באותה צורה כמו מבוגרים, אבל הם עשויים להיות עמידים וסגורים יותר בקשר לרגשותיהם הנוגעים למוות.
מכיוון שבגיל ההתבגרות מתחילה להתפתח חשיבה מופשטת יותר, הם עשויים להיאבק כדי למצוא משמעות במוות וייתכן שישואלו את עצמם או אתכם שאלות גדולות יותר על מטרת החיים ומשמעות החיים. כתוצאה מכך, בני נוער עשויים לעסוק בפעילויות מסוכנות או לחוות אשמה על היותם חיים או כעס על חוסר השליטה שלהם על החיים והמוות.

כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת מרכזית לנהוג במקרה של אובדן?

היו סבלניים, אך שמרו על ציפיות תואמות בקשר להתנהגותם. לא משנה מה בן העשרה שלכם חווה, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לעודד את הביטוי של הצער, האובדן והכאב, בדרכים בריאות.
תנו לבן העשרה שלכם מספר הזדמנויות לדבר ולתמוך בו במציאת דרכים בריאות להביע את רגשותיו:
לפעמים ספורט יכול לעזור להפחית את המתח.
האזנה למוסיקה מרגיעה או אמבטיה יכולה להיות מרגיעה.
כתיבה ביומן, ציור, או דרכים יצירתיות אחרות יכולות לעזור לילדים ובני נוער לבטא את רגשותיהם.
שיחה עם חבר או בן משפחה עשויה לעזור גם כן.
מודל אישי או דוגמא אישית – הוו מודל לאסטרטגיות התמודדות בריאות והראו למתבגר שפניה לעזרה ובקשת עזרה היא מחווה שמעידה על כח.

תגובות נפוצות למוות בגילאים שונים

הורים צריכים להכיר את התגובות הרגילות והנורמטיביות למוות, כמו גם את הסימנים למצוקה, אז ילדכם עשוי להזדקק לעזרה מקצועית.
ילדים ובני נוער עשויים לחוות מגוון רחב של רגשות בתגובה למותו של אדם אהוב, כולל הלם, עצב, חרדה, או כעס, זהו תהליך אוניברסלי ונורמטיבי.
הדרך בה יבטאו רגשות אלה תלויה בגיל שלהם וברמת ההתפתחות.

תגובות נפוצות למוות בקרב ילדים קטנים

חלק מהילדים הצעירים עשויים לחזור להתנהגויות לא בוגרות (דיבור תינוקי או מציצת אגודל ואפילו הרטבה) או להיות צמודים או עצבנים וחסרי שקט. אחרים עשויים להגיב בהתפרצויות זעם. זכרו כי שינויים אלה בהתנהגות הם ביטויים אפשריים של רגשות שלא קיבלו ביטוי כמו בלבול או תסכול.

תגובות נפוצות למוות בקרב ילדים בגיל בית הספר

תגובות שכיחות למוות בקרב ילדים בגיל בית הספר עשויות לכלול קושי להתרכז בבית הספר, בעיות שינה, ומחשבות חוזרות על המוות. ילדים בגיל בית הספר עשויים לדווח על תגובות פיזיות כמו כאבי בטן וכאבי ראש, שהטריגר עשוי להיות נוכחות במקומות שמזכירים את האדם שמת ועוד.

תגובות נפוצות למוות בקרב בני נוער

בני נוער עשויים להרגיש מגוון רחב של רגשות סביב המוות, כולל עצב, כעס, אשמה וחוסר אונים. בתגובה, בני נוער מסוימים עשויים לסגת ולהסתגר, בעוד בני נוער אחרים עשויים לעסוק בפעילויות מסוכנות (למשל, פגיעה עצמית, שימוש בסמים או אלכוהול).
חשוב להבין כי התנהגויות ופעולות אלה הן ניסיון של הנער המתבגר כדי להחזיר לעצמו שליטה ולהתמודדות עם הרגשות שלו.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אובדן ומוות בעיקר הן חוויות קשות ומורכבות עבור רוב האנשים והילדים. אין תגובה אחת שנחשבת לתגובה בריאה ותגובה שאינה בריאה או לא נורמיבית. מגוון הרגשות והתגובות למות אדם קרוב עשוי להיות רחב ומגוון מאד ובעיקר מאד מאד אישי.
סביר כי בימים ואף בשבועות הראשונים לאחר האובדן התגובה תהיה בעוצמה גבוה ולאט לאט תחלש.
מאחר והגיוון כה רב, קשה יהיה לציין מהן תגובות נורמטיביות ומהן תגובות לא נורמטיביות או מדאיגות, עם זאת, ננסה לציין בכל זאת כמה נקודות חשובות בנושא:
אם התנהגותו של ילדכם מעוררת אצלכם דאגה ואינכם שקטים לגביה, פנו להתייעצות. עדיף שתפנו להתיעצות ממוקדת כאשר אין צורך לדאוג מאשר שלא תפנו במצבים בהם ישנה סיבה לדאגה.
אם התנהגותו של הילד אינה משתפרת עם הזמן, כדאי שתפנו להתיעצות עם איש מקצוע מומחה.
אם התנהגותו של ילדכם כוללת פגיעה בעצמו או באחרים, כדאי שתפנו להתייעצות.
השתדלו לשמור על השגרה שלכם ושל ילדכם. במידה ואינכם מצליחים לגרום לילדכם לשמור על השגרה שלו והוא מביעה התנגדות עקשת למשימות יומיומיות הכרחיות כמו הליכה לבית ספר, התייעצו עם איש מקצוע.
פנו אלינו עכשיו.
אל תהססו להרים טלפון ואפילו להגיע לפגישת ייעוץ. אנחנו כאן בשבילכם.
תמיד עדיף להתייעץ ולגלות שאין צורך בהמשך טיפול מאשר להסס ולפנות כאשר מאוחר מדי. תמיד קל יותר לעזור כאשר הטיפול ניתן סמוך למקרה או לשינוי שחל בחייכם.

מוות הוא נושא שמרתיע את רובנו. אנו מפחדים ממנו ומעדיפים להתרחק ממנו. עם זאת, צריך לזכור שכולנו חשופים למוות ולאובדנים במהלך החיים שלנו וכך גם ילדים.
ילדים חשופים למחלות, אובדן ולמוות בשלב כלשהו בחייהם הצעירים, משום שהמוות הוא חלק ממעגל החיים הטבעי. החשיפה למוות ולאובדן מתחילה הרבה יותר מוקדם ממה שאנו חושבים, כבר בחשיפה לספרות בה מתוארים תהליכי אובדן ואף תהליכי אבל (כמו למשל בסיפור “מעשה בחמישה בלונים”, בו הילדים מאבדים את הבלון שלהם ומתאבלים עליו, כך בעוד ספרים ושירי ילדים רבים נוספים) או בחשיפה למות חיית מחמד ובוודאי כאשר מדובר בקרוב אהוב שהלך לעולמו.
גם ילדים צעירים שלא מבינים את מושג המוות מגיבים להורים מתאבלים. ילדים בוגרים יותר מתאבלים בעצמם. כמו בכל תהליך של אובדן ואבל, בסופו של דבר הזמן מרפא. הורים צריכים לתמוך בילדים בתהליך האבל כדי לעזור להם לחדש את חייהם.
צפו בסרטון, דר’ רחלי חיים דהן, בראיון בתוכנית משפחה גרעינית בגלצ, בנושא תפיסת המוות בקרב ילדים