כיצד מגפת הקורונה משפיעה על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער?

מחבר/ת:אלעד דהן
התמחות: בריאות הנפש

סיכום ראיון עם אלעד דהן, עו”ס קליני, פסיכוטרפיסט, מדריך, בהפנינג המחאה בפייסבוק של “עמותת כולנו משפחה” – #הורים_אובדים שהתקיים ביום ראשון 7/2/21.
המראיין: נדב סגל

אלעד, אנחנו שומעים הרבה הורים שמוצאים עצמם בימים אלו מודאגים מהמצב של הילדים, וחוששים מהשלכות ארוכות טווח, אז בוא קודם ננסה קצת לעשות סדר, איזה סוג של מצוקות עשויים ילדים לפתח ומהם הסימנים לכך שיש בעיה מבחינה רגשית?

תראה נדב, בתקופות של מתח ושגרה משובשת, זה נורמלי שאנשים בכל הגילאים חווים סימני מצוקה. הבעיה במצב הנוכחי שהוא מתמשך ומתמשך ומתמשך.
הורים רבים מודאגים ובצדק. למצב הנוכחי והמתמשך הזה, השלכה קשה מאד על מצבם החברתי, רגשי והתנהגותי של ילדים רבים.
רואים את ההשלכות בקליניקה כבר עכשיו. המצבים עימם פונים לטיפול כיום, קשים יותר מבעבר. הקשיים, אינם חריגים, רק חריפים יותר. הבעיות אותן בעיות: חרדות ופחדים, דיכאון, שימוש בסמים ואלכוהול, בעיות חברתיות ועוד.
אני פוגש ילדים רבים, גם ילדים שלא פיתחו בעיות קשות במיוחד, מתקשים לשרוד את היומיום השוחק, משועממים, בוהים במסכים, מתנתקים מחברים.

אלו הסימנים שאפשר לראות בקרב ילדים, שעשויים להעיד על מצוקה הם:

אצל ילדים צעירים ניתן לראות הצמדות למבוגרים, חשש להתרחק: מתח והתקפי בכי, סיוטי לילה, התקפי זעם. גם רגרסיה למצב קודם עלולה להצביע על קושי, למשל חזרה של הרטבת לילה, חזרה למציצת אצבע.

אצל ילדים גדולים יותר ובני נוער, יתכן שנראה שינויים פיזיולוגיים, כגון שינויים בשינה או בתיאבון, אנרגיה מופחתת, או תסמינים גופניים כמו כאבי ראש או כאבי בטן. גם שינויים קוגנטיבים כמו שכחה, בלבול, הסחת דעת וקושי בריכוז, יכולים להיות סימפטום שהוא תוצאה של המצב. חרדות, דאגות ומחשבות שליליות בקשר לבריאות או לעתיד גם כן נפוצות.

הבעיה החריפה ביותר בעיני, בקרב בני נוער, היא הבעיה החברתית ופספוס תקופת הנערות, שלא תחזור. הרבה מאד בני נוער ובעיקר אלו, שמצבם החברתי, מלכתחילה, לא היה מזהיר במיוחד, מתדרדרים מבחינה חברתית, מתרחקים מבני גילם, מתחברים עם חברים שליליים או מתנתקים לגמרי מאינטראקציות חברתיות.
ישנה גם הבעיה של חברים וירטואלים, אותם חברים שהילדים שלכם מדברים איתם (במקרה הטוב, במקרה הרע, צורחים לעברם) כשהם משחקים במחשב והם ממש חושבים עליהם כחברים, גם אם לא ראו אותם מעולם. אלו בעיניי לא באמת מחליפים חברים אמיתיים ואינטראקציות חברתיות במציאות.
זוהי בעיה חמורה מאד. בגיל ההתבגרות המשימה ההתפתחותית המרכזית שלנו היא פיתוח זהות אישית וחברתית. אנחנו עושים את זה דרך אינטראקציות חברתיות שחיי היומים מזמנים לנו, בבי”ס, בטיולים ובתנועה. כל אלה אינם כבר שנה כמעט. כל אלו לא יחזרו. הנפגעים הגדולים ביותר של התקופה יהיו בני הנוער.

למרות שכל מה שתיארתי עכשיו, אלו תגובות נורמליות למצב לא נורמלי, תפקידם של ההורים להיות עירניים להתנהגות ילדם ולשים לב לשינויים כדי שיוכלו לאתר בעיות חריפות בזמן ויוכלו לעזור להם להתמודד עימן.

ומה לגבי ילדים שסובלים מבעיות רגשיות ונפשיות עוד לפני המגיפה?

כל הילדים עלולים להגיב ולהפגע מהמצב שהמגיפה זימנה לנו, אבל ילדים עם בעיות קודמות עשלולים להיות פגיעים במיוחד. על ההורים להיות עירניים לכל החרפה בסימפטומים או במצב הרגשי או בהתנהגויות של ילדם.
במידת האפשר, חשוב לשמור על שגרת טיפולם, תרופתיים, רגשיים ורפואיים. חשוב לקיים במידת האפשר, תקשורת עם הגורמים הטיפוליים, גם אם היא נעשית מרחוק.

איך יכולים ההורים לעזור לילדים בתקופה זו? על מה צריכים ההורים לשים דגש ומתי כדאי לגשת להעזר באיש מקצוע?

יש שלושה מרכיבים מרכזיים כאשר רוצים לחזק את החוסן הנפשי של ילדים, במצב של נסיבות מלחיצות:
דבר ראשון הוא להבטיח בריאות פיזית ורגשית. זה אומר להבטיח שהם מקבלים מענה לצרכים הפיזים שלהם (אוכל, מיטה חמה, שירותי בריאות) וגן כמובן מענה רגשי מותאם לגיל: הגבלת החשיפה לתקשורת, יצירה של שגרה חדשה, עד כמה שניתן וסביבה צפויה וברורה.
המרכיב השני הוא בנייה ושמירה על מערכות יחסים בריאות. זה אומר – חיזוק קשרים עם מבוגרים תומכים כמו ההורים, בני משפחה אחרים או דמויות תומכות אחרות כמו מורים בבית ספר, מורים ומאמנים. חיבור ושייכות לקבוצה גדולה יותר כמו למשל בית ספר, קהילה מבוססת אמונה כמו בית כנסת, יכולה גם כן לעזור לילדים לבנות חוסן
המרכיב השלישי הוא הקניית מיומנויות התמודדות ומיומנויות ויסות רגשי.
זהו אומר לעזור לילדכם להביע את רגשותיו במילים, לעסוק בפעילויות חיוביות, שימוש באסטרטגיות ויסות רגשי כמו נשימות, הרפיות, מיינדפולנס, תמיכה בהתמודדות עם מצבים חברתים שונים ומיומנויות לפתרון בעיות
אם מנסים להתייחס לשלושת המרכיבים הללו ומנסים לספק מענה הולם לצרכים הרגשיים של ילדכם, לא רק שתוכלו לעזור להם לעבור את התקופה הזו, אלא תוכלו גם לעזור להם לגדול ולפרוח.

ומתי כדאי לפנות למטפל מומחה בטיפול רגשי בילדים?

אם אתם רואים סימנים ושינויים רגשיים והתנהגותיים שנמשכים מעל כמה שבועות עד חודש. אם מתעוררות מחשבות דחופות יותר כמו מחשבות על מוות או התאבדות או מחשבות המבטאות יאוש, התנהגויות פגיעה עצמית, התקפי פאניקה או תוקפנות פיזית או מילולית חמורה המאיימת על ביטחונו של הילד או הנער או של הסובבים אותם.
במצבים כאלו חשוב לפנות בהקדם להתייעצות עם איש מקצוע ולקבל שירותי בריאות הנפש לילדים.
במצבים בהם מופיעות התנהגויות מסכנות חיים, יש לפנות למוקד מד”א או לחדר מיון בהקדם האפשרי.
כמובן שבכל ספק, עדיף להתייעץ עם איש מקצוע ולדעת שאין סיבה לדאגה מאשר לפנות מאוחר מדי.

ומה לגבי ההורים עצמם? הלוא גם הם מצויים בלחץ, קושי ואי וודאות.

ההורים, לא רק שהם שותפים לקושי שדיברנו עליו, הם נמצאים במצב הקשה ביותר בעיניי. הסיבה היא שההורים צריכים לדאוג לעצמם כבני אדם קודם כל ואחכ’ גם לילדיהם, לפרנסתם, לתשלום הלוואות והרשימה עוד ארוכה.
אז בדיוק כמו בטיסה, אולי שכחתם… אני אזכיר – בטיסה תמיד ישנו דייל או דיילת או סרטון שמסבירים בנימוס שעל ההורים קודם כל לעטות מסיכות בעצמם ורק אחכ’ לעטות מסיכות חמצן לילדים. הסיבה לכך ברורה והגיונית. אם אתם תהיו בלחץ ולא תדאגו לעצמכם, תתקשו מאד לתפקד ולדאוג לצרכים של הילדים שלכם.
נכון שהאינסטינקט הוא הפוך, קודם כל רוצים לדאוג לילד, אבל ההגיון אומר הפוך.
אז תנסו לדאוג לעצמכם עד כמה שניתן בתקופה זו. השתדלו לשמור על תזונה בריאה, צאו החוצה במסגרת המגבלות, קחו הפסקות מהיומיום, עסקו בפעילות ספורטיבית, פתחו תחביב, דברו על הדאגות והחרדות שלכם עם חברים או בני/ בנות זוג. שחררו… אתם בלחץ נ-ו-ר-א-י, המצב לא הגיוני ולא נתפס ובעיקר מתמשך מעבר לכל הגיון סביר. קבלו את זה, השלימו עם זה ועכשיו תתחילו לדאוג לעצמכם, כדי שתוכלו לדאוג לילדים שלכם.

משפחות רבות מוצאות עצמן נכנסות ויוצאות מבידוד, איך אפשר לעזור לילדים בבידוד? למה צריך לשים לב?

בני אדם הם יצורים חברתיים. הקשר החברתי הוא קריטי לקיום ולבריאות הנפשית והפיזית שלנו ובידוד… הוא בדיוק המצב ההפוך.
אם אחד הילדים ננאלץ להיות בבידוד לבדו, חשבו על פגישה משפחתית עם כל או חלק מבני המשפחה, גם אם זו פגישה מרחוק באמצעות הטלפון או בוידאו. שמירה על קשר עם בני משפחה, חברים לכיתה, מורים, שכנים וקבוצות שייכות אחרות כמו חוגים, הן חשובות מאד ואפילו קריטיות.
אפשר לשמור על קשר גם בעזרת תמונות, משלוח סרטונים והודעות טקסט.
חשוב גם לשמור על השגרה, אם או ימי לימודים, נסו לדאוג שילדכם ישתתף בשיעורים ובפגישות. השגרה גם כן עוזרת לשמור על שפיות במצבים כאלו.

האם התקופה הזו יכולה להיות השלכות מתמשכות על בריאותם הנפשית של ילדים גם לאחר סיומה? מה ההשלכות הצפויות? איך יתגברו על הפערים?

רובם המכריע של הילדים ובני הנוער, יהיה עמיד ללחץ ולטראומה שהמצב הזה הביא. עם זאת, ישנם ילדים שעלולים לחוות קשיים רגשיים מתמשכים בעקבות המצב.
בעיקר ילדים שחוו איום ישיר על ביטחונם כמו אם נחשפו לחוסר במזון אוכל או מחסה יציב או אם הם היו חולים מאד או ראו בן משפחה שהיה חולה מאד או חווה מוות כתוצאה מהנגיף.
כמובן שגם ילדים עם רקע של בעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות, נמצאם בסיכון גבוה יותר לבעיות מתמשכות יותר בהמשך.
רובם המכריע של הילדים, כנראה יצליח בהדרגה לחזור לשגרה לאחר שהמצב הטראומטי הזה יגמר.
כמובן שככל שתצליחו כהורים, להיות עירניים יותר ולספק לילדכם מענה הולם לצרכים שלהם, כך תעזרו להם לפתח חוסן ולהתמודד טוב יותר עם המצב.

שנהיה בריאים וחזקים
נקווה שעוד קצת זה יגמר.
בהצלחה לכולנו
שלכם
אלעד

המומחים של רימון ב

בריאות הנפש
קובי בן-נון
אריאל, ירושלים
עברית
רות ויניאר
עברית
חגית כהן
עברית, אנגלית

עוד מאמרים בנושא

טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב, מרכז רימון - פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים ממלצים בצפון תל אביב
צריכים לטיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב או טיפול רגשי בצפון תל אביב?מחפשים המלצה לפסיכולוג מומלץ לילדים ונוער בצפון תל אביב?תן לנו לעזור לכם באיתור הפסיכולוג...
מה זה אימפולסיביות? האם יש קשר בין התנהגות אימפולסיבית להפרעת קשב? איך עוזרים לילדים ומבוגרים אימפולסיביים? אסתר גולדנברג פסיכולוגית קלינית בכירה, מחברת הספר ADHD להבין ולהיות מובן, מסבירה
מה זה אימפולסיביות?מה זה אימפולסיביות? מה הקשר בין אימפולסיביות והפרעת קשב וריכוז וכיצד האימפולסיביות שהיא חלק מ ADHD עלולה להשפיע על המצב החברתי ולעורר בעיות...
אימפולסיביות - מה הפירוש? האם זו בעיה? האם יש קשר בין התנהגות אימפולסיבית לבעיות אחרות? האם ואיך ניתן לטפל בזה? ומהם דרכי הטיפול המומלצות? מומחי מרכז רימון עונים.
מה הפירוש של המילה אימפולסיביות? האם זו בעיה? האם יש קשר בין התנהגות אימפולסיבית לבעיות אחרות? האם ואיך ניתן לטפל בזה? ומהם דרכי הטיפול המומלצות?...
מחפשים מומחים בהדרכת הורים במודיעין? רוצים להתיעץ עם פסיכולוג מומלץ בהדרכה הורית במכבים-רעות? מרכז רימון - מודיעין מכבים רעות והסביבה
מחפשים פסיכותרפיסט מומלץ ל- הדרכת הורים במודיעין והסביבה?רוצים לדעת שאתם פונים למומחה בהדרכת הורים, בעל ניסיון והכשרות מוכרות? הגעתם למקום הנכון ! במרכז רימון מודיעין...
מהי למעשה הפרעת קשב וריכוז? מה זה ADHD ואיך מטפלים בו בצורה נכונה? במאמר אסביר מהי הפרעת קשב וריכוז, מהם המאפיינים הבולטים שלה (היפראקטיביות, קשיי...
מה זה ADHD? כל מה שחשוב לדעת על הפרעת קשב וריכוז -כולל המלצה על ספרה של אסתר גולדברג ADHD להבין ולהיות מובן
אז ADHD מה זה בעצם? לכאורה הכל כבר נאמר ונכתב לגבי מה זה ADHD (הפרעת קשב וריכוז), אך עדיין מדובר בהפרעה מורכבת שאינה מובנת במלואה,...
מחפשים מומחים בהדרכת הורים במודיעין? רוצים להתיעץ עם פסיכולוג מומלץ בהדרכה הורית במכבים-רעות? מרכז רימון - מודיעין מכבים רעות והסביבה

הדרכת הורים במודיעין

מחפשים פסיכותרפיסט מומלץ ל- הדרכת הורים במודיעין והסביבה?רוצים לדעת שאתם פונים למומחה בהדרכת הורים, בעל ניסיון והכשרות מוכרות? הגעתם למקום הנכון ! במרכז רימון מודיעין

להמשך קריאה

צריכים עזרה באיתור מומחה מתאים? השאירו פרטים

    כניסה למערכת