כבר כמה שבועות שאנו חיים במציאות הזויה ומטורפת, מציאות שעולה על כל דימיון והפעם המשפט הזה אינו קלישאה כלל וכלל….
המציאות הנוכחית אינה ברורה, מפחידה ועלולה לעורר חרדות ופחדים בקרב אנשים מבוגרים ובוודאי שבקרב ילדים ומתבגרים.
מה אתם המבוגרים יכולים לעשות בכל זאת על מנת לעזור לילדכם לצלוח את התקופה בצורה שקטה יחסית? כיצד תוכלו לעזור להם להתמודד עם מערבולת הרגשות שמתעוררת בעקבות משבר שכזה?!
לדבר על הדברים
אחד הדברים הכי יעילים בהתמודדות עם מצב בלתי אפשרי שאין למעשה מה לעשות כדי להתמודד איתו זה לדבר, לדבר, לדבר. לדבר על מה שאנחנו מרגישים, על המחשבות שלנו והדימיונות שלנו, לדבר על התקוות שלנו ועל הפחדים שלנו, פשוט לדבר עליהם ולתת להם קיום ותוקף, רק מעצם ביטויים במילים.
גם עם ילדים חשוב לדבר, כמובן בהתאם לגיל. הדבר הכי חשוב הוא קודם כל להקשיב, לשמוע מה הם חושבים ומרגישים ביחס לתקופה. לפעמים שאלות ישירות כמו איך אתה מרגיש עכשיו או בתקופה זו, לא עוזרות לקבל תשובות ברורות ומפורטות ומה שניתן לעשות במקום, זה לשאול את השאלות בדרך מעט אחרת. למשל, אפשר לשאול שאלות יותר קונקרטיות וסגורות או להציע תשובות לבחירה או לדבר על רגשות בדרך לא ישירה על הילד או לשאול שאלות פתוחות אבל מכוונות, שימוש בדוגמא אישית ועוד. לדוגמא:
- כבר תקופה ארוכה שאתה לא הולך לגן / לבי”ס – האם אתה מתגעגע?
- למה אתה הכי מתגעגע בגן / בבי”ס?
- מה הכי קשה לך מאז שיצאת לחופשה מבי”ס?
- מה הכי חסר לך?
- מה אתה חושב על הקורונה? מה אתה יודע על זה?
- מה הדבר הכי מפחיד בקשר לקורונה?
- מה הכי מלחיץ אותך במצב הנוכחי?
- מה היית רוצה שיקרה? מה אתה חושב שיעזור לך להרגיש אחרת?
- מאז שחופשת הקורונה התחילה אני מרגישה לא נח כי אני כבר לא הולך לעבודה כמו פעם, איך אתה מרגיש?
- אתה יודע ששמעתי שישנם ילדים שמרגישים פחד ולחץ מאז שהתחיל המשבר ולפעמים אפילו קשה להם לישון והם חולמים חלומות רעים. זה קורה גם לך? על מה אתה חולם למשל?
חשוב לשאול אבל חשוב יותר להקשיב
חשוב מאד להקשיב למה שהילדים מספרים לכם, בין אם מספרים בדרך ישירה ובין אם בדרכים עקיפות, בין אם עונים לשאלות או מספרים באופן ספונטני מבלי ששאלתם.
הורים נוטים למהר ולהרגיע את הילדים שלהם, זה קשור לאינסטינקט ההורי שרוצה למנוע ולחסוך מילדיו כל קושי או כאב. עם זאת, ישנם מצבים שמענה מהיר מדי עלול להחוות כחוסר קשב. היו עירניים לחרדות שלכם ולקושי שלכם לשמוע שילדכם נמצא במצוקה. שימו לרגע את הדאגות והחרדות שלכם בצד ונסו להיות קשובים באמת.
מה זה קשובים באמת? היכולת להקשיב למה שנאמר ולהבין, מבלי לעסוק בכל רגע ורגע במה אני עונה ואיך אני עוזר לפתור את המצב. להקשיב רק לשם ההקשבה.
יכול להיות שתשמעו דברים שלא ציפיתים לשמוע או תשובות שלא ידעתם שתקבלו.
העדר מידע
לעיתים קרובות ילדים מפתחים פחדים ממצבים לא מוכרים ופחדים אלו לרוב קשורים ומועצמים כתוצאה מחוסר במידע נכון. ילדים נוטים להשלים את המידע החסר להם מתוך הדימיון, מה שלכשעצמו עלול להחמיר את הרגשות הקשים.
אם שמעתם שילדכם חושש מהמצב הבריאותי, חשוב למסור מידע נכון ואמיתי. אם אתם לא יודעים הו המידעה הנכון, חשוב שתדעו לענות כי אינכם יודעים אך תבדקו זאת. אפשר להזכיר להם שלרוב ילדים לא נדבקים וגם אם הם נדבקים, הם לא מרגישים חולים כל כך. בנוסף, אפשר לספר להם כי ישנם המון צוותים רפואיים שיטפלו בכל מי שיחלה ויודעים לעזור ולטפל גם בילדים שצריכים עזרה.
חשוב שתשאלו אותם מה הם יודעים על המחלה ועל המצב, איך הם מרגישים, שתפו אותם ברגשות שלכם (כמובן בגבול הסביר ובדרך ששומרת על אופטימיות ואינה מעוררת חרדות מיותרות) ושמרו על אופטימיות.
שמרו על יציבות ושגרה
עבור ילדים אחד הדברים הכי יעילים הוא שמירה על יציבות, בעיקר בזמנים של חוסר ודאות. נסו לשמור על שגרה יומית, לבנות מערכת שבועית עם מטרות או פעילויות לכל יום ואף להתייחס לסוף השבוע כמו תמיד-כימים של מנוחה ויציאה מלוח הזמנים של שאר השבוע.
אם אתם עובדים מהבית נסו לפזר הפסקות לאורך שעות העבודה, ילדים דורשים תשומת לב ולכן חשוב שתנסו להגמיש קצת את שעות העבודה הרגילות שלכם, במידה וניתן, בכדי שתוכלו לבלות עימם מעט זמן ותהיו קשובים לצרכים שלהם, הן הקונקרטים והן הרגשיים.
אפשר לבצע פעילות ספורטיבית ביחד, בהתאם לגיל כמובן. הרשת מלאה בסרטוני יוגה לילדים/ אימונים מכל סוג. זה יועיל להם וגם לכם. ספורט ופעילות גופנית זו דרך מצוינת לשמור על שפיות, לשמור על שגרה ובעיקר על מצב רוח חיובי. פעילות גופנית נמצא במחקרים רבים כגורם מגן מפני בעיות רגשיות וגופניות שונות.
גבולות גמישים
הגבולות חשובים מאד, גם ואולי בעיקר בתקופה כזו. גבולות שקובעות הדמויות המרכזיות בחיי הילד חשובים בכדי לשמור ולהגן על הילדים, אך גם בכדי להעביר מסר כי ישנו מבוגר אחריאי שיודע מה נכון ומה טוב עבור הילדים. עם זאת, בזמנים כאלה אפשר ורצוי להגמיש את החוקים הרגילים של הבית, אך כמובן בגבול הסביר. הגיוני שהילדים יקבלו יותר זמן מסך, אך אפשר להכתיב את התוכן/משחק. כדאי גם להגביל את זמני הארוחות, כאשר משעמם ונמצאים כל היום בבית גם המבוגרים וגם הילדים אוכלים יותר, סדר בזמני האכילה יועיל להם וגם לכם. נסו לשמור על ארוחות קבועות בזמנים קבועים וכן על ארוחות מסודרות ותזונה מלאה ומגוונת.
גם עבורכם וגם עבור הילדים מומלץ מאד להגביל צריכת תכנים חדשותיים. התעסקות בלתי פוסקת במגפה רק תגביר את הסטרס שגם כך גבוה באופן יחסי לתקופות רגילות. מה גם שצפייה בחדשות לא תורמת באמת למצב או להרגעה ורק יוצרת תחושה, שגויה לרוב, של שליטה במצב. אפשר להחליט על שעה קבועה ביום שבה מתעדכנים בחדשות ואם מדובר בילדים קטנים, בכלל כדאי שיקבלו את האינפורמציה מכם ולא ישירות מאמצעי התקשורת השונים כמו טלויזיה, רדיו או אתרי אינטרנט שונים.
פעילויות מומלצות לתקופת הבידוד, על פי גילאים:
ככל שהם צעירים יותר, אתם תאלצו להיות דומיננטים יותר ולדאוג יותר להפעלות יזומות.
פעוטות– אוהבים להרגיש עצמאיים ומועילים. אפשר לגייס אותם “לעזור” בעבודות הבית. למשל להשתמש בכלים ישנים ולסדר גיגית או כיור נמוך לשטיפת כלים, פסטה או קטניות שאפשר לבשל, בגדים ישנים שאפשר לכבס ביד, למיין כביסה נקיה לפי צבעים.
בגילאים האלה גם דברים פשוטים יכולים להעסיק אותם הרבה זמן, אם יש גינה אפשר לאסוף אבנים/עלים, או לעשות טיול קצר החוצה לאסוף ולהביא הביתה. חשוב לשמור על פעילות גם בתוך הבית- לרקוד לזוז ולקפוץ מידי פעם.
גיל 4-6– בגילאים האלה אפשר ורצוי לשתף את הילדים באפיה ובישול, כך הם נשארים קרובים אליכם וגם ירגישו מועילים בבית.
אפשר להקצות פינה בבית ובה לאפשר להם לבנות סביבה שמדמה עולם מסוים על ידי בובות, חפצים, ציורים ועוד. פינות יצירה או משחק לפי נושאים הן אמצעי שגננות משתמשות בו ומהווה סביבה מוכרת עבור רוב הילדים, מהמסגרת החינוכית שלהם. גם אם המשחק עצמו לא יארך זמן רב, ארגון הסביבה יכול להיות תעסוקה טובה וגם לעודד את היצירתיות להשתמש בחפצים שקיימים בבית.
גיל 7-9– זו תקופה מצוינת לעודד אותם לקרוא הרבה ולאחר מכן לספר לכם מה קראו ומה אהבו/לא אהבו בסיפור, לעזור בעבודות הבית ולעסוק בפעילות של יצירה ופעילות גופנית.
גיל 10-12– לעודד אותם לחשוב על פרויקטים, למשל לבחור מה להכין לארוחת ערב, למצוא מתכון, לסייע בהכנה ובניקיון. אפשר לבחור נושא ולכתוב ספר עם איורים, לבנות הצגה ולהציג אותה בערב בבית ובזום לשאר המשפחה. ניתן גם להציע להם ליצור בעצמם חבילת קלפים או משחקים שונים שימציאו ולאחר מכן לשחק בהם יחד. אם ישנם אחים קטנים במשפחה, אפשר להמציא משחקים עבורם ואחר כך ליצור אותם ולשחק בהם.
מתבגרים– פה השעמום והחרדה יכולים לשחק תפקיד מרכזי ולגרום למצב רוח רע, הסתגרות ושימוש מוגזם באינטרנט וברשתות החבריות. בגילאים אלו, החשיבה מפותחת יותר והיכולת להבין מורכבות משתפרת מאד. זו הסיבה שמצבים מלחיצים וקשים עלולים לעורר מחשבות קשות בקרב בני הנוער ואף להוביל להתפתחות של חרדות או דיכאון. רצוי לקבוע לוחות זמנים ברורים מתי זהו זמן למחשב/טלפון ומתי לדברים אחרים.
גם בגילאים האלה פרויקטים גדולים יכולים להיות פתרון טוב. לדוגמא, עיצוב מחדש של הגינה (או שתילת עציצים/בניית חממה ביתית), סידור מחדש של החדר, יצירת אביזרי נוי לחדר האישי שלהם, איסוף חפצים מהבית שלא בשימוש והעברתם לתרומה, צביעה מחדש של החדר שלהם, פרויקט בניה או שיפוץ רהיטים, במידה ואחד ההורים פנוי לכך. זהו זמן מצוין לנצל את האינטרנט ללימוד דברים חדשים, בעיקר כאלה הדורשים תרגול – למשל ללמוד לנגן, ללמוד שפה, ללמוד להשתמש בתוכנת עריכה של תמונות, סרטים, מוזיקה וכולי.
גם כאשר הם צופים בטלויזיה/משחקים במחשב נסו להיות מעורבים ולדעת מה התכנים שהם צורכים. ישנם תכנים שיכולים להיות מועילים ולתרום לתעסוקה כמו סרטוני “עשה זאת בעצמך” שאחר כך ינסו לעשות לבדם, למשל הכנת מוצרי טיפוח ביתיים, עיצוב מחדש של בגדים ישנים וכולי.
