אילמות סלקטיבית (נקרא גם סלקטיב מוטיזם)

מחבר/ת:צוות מרכז רימון
התמחות: ילדים ונוער

מה זה אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) היא תופעה בה ילד אשר אין לו בעיות אורגניות הפוגעות ביכולתו לדבר והוא מצליח לדבר בבית או במצבים מסוימים, אינו מדבר כלל במקומות אחרים, כמו בבית הספר או במצבים חברתיים אחרים. ילד הסובל מאילמות סלקטיבית אינו מסוגל לדבר כלל ואם הוא מדבר בסיטואציות הללו, או על יד אנשים מסוימים, לרוב ידבר בקול נמוך על גבול הלחישה. להבדיל מביישנות שעוברת לאחר זמן מה, אילמות סלקטיבית היא תופעה עקשנית והילד שסובל ממנה יתקשה לדבר גם לאחר שיתרגל לסיטואציה. ההורים או המורים עשויים לחשוב שהילד מסרב לדבר מבחירה אך למעשה אין זה נכון, הילד אינו מצליח לתקשר את מה שעובר עליו, דבר שעלול להוביל למצוקה רגשית ואף להמנעות מהשתתפות בפעילויות שונות ולבסוף לפגוע בתפקודו של הילד בפן הלימודי, חברתי, רגשי.

מהם הסימנים?

כאשר הילד (או הילדה) מדבר כרגיל ואף פטפטן בבית או ליד המשפחה הקרובה, אך כאשר נמצא במקום אחר או כאשר אנשים אחרים נמצאים בקרבתו, הוא אינו מדבר כלל. יש ילדים שיראו ממש משותקים ולא יתקשרו גם במחוות גוף ויש כאלה שיעזרו בהבעות פנים ותנועות ידיים על מנת לנסות לתקשר.
סימנים ראשונים יכולים להופיע כבר בגיל 3-4 אך לעיתים האבחון מתעכב עד להגעה לגיל בית ספר כאשר ניסיונות שונים לגרום לילד לדבר נכשלים.

מה הסיבה לאלמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית חופפת במובנים רבים להפרעת חרדה חברתית ולכן גורמי הסיכון דומים: גורמים גנטיים, עיכוב התפתחותי, הורים בעלי קשיים חברתיים או התנהגות מגוננת מידי של ההורים.
ילד שסובל מאילמות סלקטיבית לרוב יחווה קשיים נוספים כמו חרדה חברתית, עיכוב התפתחותי, הפרעה אפקטיבית המשפיעה על מצב הרוח כמו דיכאון בקרב ילדים, קשיים לימודיים וכדומה. חשוב להתייחס לכל הסיבות והמצבים הללו כאשר בוחרים את דרך הטיפול באילמות סלקטיבית.

אבחון של אילמות סלקטיבית יכול להעשות רק על ידי בעל מקצוע שמכיר את התופעה ומנוסה בטיפול בה. בדרך כלל ילדים שסובלים מאילמות סלקטיבית לא יוכלו להתראיין או לענות על שאלות, לכן האבחון מסתמך לרוב על דיווחים של ההורים או תצפית מרחוק במצבים שונים.

הטיפול המומלץ

השיטה הנפוצה ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם), וזו הנתמכת ביותר על ידי מחקרים, היא טיפול קוגנטיבי התנהגותי (טיפול CBT) תוך חשיפה הדרגתית למצב מעורר החרדה. פסיכולוג הילדים עובד עם הילד או ההורים בשיטתיות ובהדרגתיות, כאשר המטרה היא לבנות בהדרגה בטחון במקומות, בהם הילד אינו מדבר. בטיפול בסלקטיב מוטיזם המטפל לעולם לא יפעיל לחץ על הילד לדבר, אלא יעשה שימוש בחיזוקים חיוביים כאשר נראית התקדמות, גם אם מדובר בהתקדמות מועטה. במהלך הטיפול הילד וההורים לומדים טכניקות שונות שניתן ליישם בחיי היומיום.
במקרים חמורים בהם טיפול התנהגותי לא עוזר (מדובר במצבים נדירים) וכאשר המצב נמשך לאורך זמן רב, ישקל שימוש גם בטיפול תרופתי בנוגדי-חרדה או נוגדי-דכאון.

אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) - מה הסיבות? מה הסימנים? ומה דרכי הטיפול המומלצות? מומחי מרכז רימון עונים
אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) – מה הסיבות? מה הסימנים? ומה דרכי הטיפול המומלצות? מומחי מרכז רימון עונים

טיפים להורים – כיצד ניתן לעזור לילד שסובל מסלקטיב מוטיזם

חכו 5 שניות – פעמים רבות אנו לא נותנים לילד מספיק זמן לענות על השאלה שנשאל. לאחר ששאלתם שאלה חכו 5 שניות מבלי לחזור עליה ומבלי לתת למישהו אחר לענות. כך תתנו לילד תחושה שאתם סבלניים כלפיו ומבינים את החרדה שלו. חשוב שתגלו מודעות גם לשפת הגוף והבעות הפנים שלכם, ילדים שסובלים מסלקטיב מוטיזם רגישים מאד לתקשורת לא וורבלית ויזהו כל סימן לחוסר סבלנות וכעס.

תנו חיזוקים ספציפיים – במקום לשבח את הילד בצורה כללית ולומר רק “כל הכבוד!” תהיו ספציפיים יותר ואמרו את החיזוק והתיחסו גם להתנהגות אותה אתם מתכוונים לחזק (דיבור): “כל הכבוד שאמרת לי שאתה רוצה מיץ!”, כך הילד מבין בדיוק על מה משבחים אותו ותהיה לו מוטיבציה לחזור על כך.

נסחו את השאלות שלכם מחדש – במקום לשאול שאלות שניתן לענות עליהן ב”כן” ו”לא”, או בעזרת הנהון בלבד, שאלו שאלות שדורשות תשובה מילולית. אפשרות טובה נוספת היא לתת כמה אפשרויות לתשובה שהילד יבחר מתוכן ויציין זאת במילים.

חזרו על מה שהילד אומר – אם באותה צורה או בניסוח דומה, כך הילד מקבל תחושה ששומעים ומבינים אותו. עבור ילדים שמדברים בלחישות שקטות מאוד פעולה כזאת יכולה לעזור להם לקחת חלק בפעילויות קבוצתיות עם ילדים אחרים.

תהיו שדרני ספורט – תארו במילים מה הילד עושה, כך אתם מביעים עניין במה שהוא עושה וזו טכניקה טובה לנקוט בה כאשר הילד לא מדבר. כמובן שלא מדובר בתיאור של כל פעולה שעושה, אלא בתנאים המתאימים, למשל תוך כדי משחק אפשר לומר, אתה עכשיו מנסה להבקיע את הכדור לשער, אתה מתכנן איך לזרוק את הקוביות וכולי.

אל תדברו במקומו – הורים רבים נוטים לדבר במקום ילדם ולענות על שאלות שהוא נשאל או להביע את עצמו במקומו. המטרה היא בדרך כלל, לחסוך ממנו תסכול ואי הבנה, אך למרות הרצון הטוב, חשוב להבין כי כל עוד הילד יודע שאינו חייב לענות ויש מי שעונה במקומו, זה יוריד את הסיכוי שהוא ינסה להתגבר על החשש ולדבר בעצמו.

טיפול באילמות סלקטיבית במרכז רימון

אילמות סלקטיבית היא בעיה שעלולה לפגוע בילדים, בעיקר אם נמשכת לאורך זמן. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע הסתבכות של הבעיה והחמרתה, עם זאת ישנה חשיבות גדולה בפניה לאיש מקצוע מומחה בתחום. ישנם כמה משתנים בסיסיים שמומלץ לבדוק לפני פניה למטפל: האם המטפל בעל הכשרה פורמלית מוכרת במקצוע טיפולי? האם למטפל ניסיון וותק בתחומו? האם למטפל יש המלצות?

אנו במרכז רימון פיתחנו את תו האיכות של מרכז רימון שמטרתו לעזור לכם לקבל מידע בסיסי על כל מטפל ומטפל ולדעת כי הוא עומד בסטנדרט הנדרש. תו האיכות שלנו ניתן למטפלים שעמדו בדרישות שלנו שכוללות בדיקת מוסדות ההכשרה ואישורם, בדיקת הוותק של כל מטפל במקצוע שלו וכן בדיקת המלצות מאנשי מקצוע בכירים.

מטרתינו היא שאתם תהיו רגועים ותדעו שאתם פונים לאיש המקצוע הנכון והמתאים ביותר.

השתמשו במנוע החיפוש החכם שלנו למטפלים ופסיכולוגים מומלצים
לאיתור מומחה מומלץ בסלקטיב מוטיזם באזור מגוריכם.

המומחים של רימון ב

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT לילדים ונוער

עוד מאמרים בנושא

התקפי זעם אצל ילדים בני 9 - כיצד להבין את התופעה
התקפי זעם אצל ילדים בני 9 ילדים בני 9 שחווים התקפי זעם, זהו מצב שיכול להיות עניין מורכב להתמודדות עבור ההורים. חשוב שהורים יבינו מהם התקפי זעם אצל ילדים בני 9, על מנת לדעת להתמודד עימם בצורה אפקטיבית יותר. התקפי זעם אצל ילדים בני 9 - כיצד להבין את התופעה
טנטרום והתקפי זעם אצל ילדים בני 8
טנטרום והתקפי זעם אצל ילדים בני 8 ילדים בני 8 יכולים להיות מכשול לא קטן כשזה מגיע להתקפי זעם. חשוב שהורים יבינו מהם התקפי זעם באופן כללי והתקפי זעם אצל ילדים בני 8 בפרט, על מנת להתמודד עימם טוב יותר. בגיל 8 ילדים מתחילים להיות עצמאיים יותר ומודעים לעצמם. התקפי זעם עשויים לנבוע מתסכול עקב מכשולים ומגבלות שלדעתם אינם הוגנים. הורים חייבים להכיר ברגשות אלה, תוך הצבת גבולות. כיצד להבין התקפי זעם אצל ילדים בני 8
טנטרום - מה הפירוש וכיצד להתמודד עם התקפי טנטרום
מרגישים שאתם מבינים מה זה טנטרום? מה הם התקפי זעם? הורים חייבים לדעת זאת! במאמר סקרנו מה זה התקפי זעם, למה הם קורים ואיך לעזור לילד בהתקף טנטרום. כל ילד הוא ייחודי, ולכן פתרונות גנרים, רגילים אינם מתאימים כאן, אבל הורים יכולים לנסות להציב גבולות, לשמור על שגרה קבועה ולהשתמש במיומנויות תקשורת יעילות. טיפול בהתקפי זעם? אין טיפול קל. טיפולים כמו התערבויות התנהגותיות ו-טיפול CBT נמצאו כיעילים לטיפול בהתקפיי טנטרום. גם התאמת סביבת הבית וקבלת הכוונה ממומחים יכולים לעזור. הטבע של כל ילד עם התקפי זעם שונה. חלקם זקוקים ליותר תמיכה מאחרים, חלקם צריכים זמן להרגע. כהורים, חיוני להמשיך ללמוד ולהתאים את הגישות לצרכים הרגשיים של ילדינו.
כיצד מגפת הקורונה משפיע על הבריאות הנפשית של ילדכם?
סיכום ראיון עם אלעד דהן, עו”ס קליני, פסיכוטרפיסט, מדריך, בהפנינג המחאה בפייסבוק של “עמותת כולנו משפחה” – #הורים_אובדים שהתקיים ביום ראשון 7/2/21.המראיין: נדב סגל אלעד,...
כיצד ילדים מבינים את המוות? ההבנה של המוות תלויה בגיל ובשלבי התפתחות השונים, לילדים ישנה הבנה שונה של סופיות המוות. הגישה לדיון ולשיחה על המוות...
הורים לתאומים עומדים בפני החלטה קשה, כאשר ילדם עולה לכיתה א, האם להפריד או להשאיר אותם בכיתה אחת? השאלה הופכת למרכזית וחשובה בעיקר כשמדובר בתאומים...

צריכים עזרה באיתור מומחה מתאים? השאירו פרטים

    כניסה למערכת