תחום הבודהיזם בטיפול הפסיכולוגי מציע דרך חיים שיש בה ידיעה עמוקה וצלולה של טבע האדם והעולם, אשר מבוססת על תרגול מתמשך של נוכחות מלאת תשומת לב וחמלה, הבנה של שורשי הסבל האנושי, סיבותיו והדרכים להשתחרר ממנו.
הקשר הטבעי בין מקצועות הטיפול והסיוע השונים ללימודי הפסיכולוגיה הבודהיסטית הולך ומתפתח וכיום יותר טיפולים משלבים גישות של מזרח-מערב בפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי).
מיהו בודהה וכיצד התפתחה תורתו?
סידהארתה גאוטמה הוא שמו של בודהה שהיה מנהיג רוחני אשר שאף לעזור לאנשים להשתחרר מסבלם. לימים קם זרם הבודהיזם אשר מלמד את דרך הפסיכו-דהרמה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
בודהה היה בנו של מלך נפאל וחי בשנים שלפני הספירה. הממלכה בה חי הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית ובודהה, הנסיך הצעיר, נהנה מחיים נוחים ועד גיל 29 ולא ידע אלא עונג.
כאשר עזב את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו, הוא גילה דברים שכלל לא חשב שקיימים. הוא נחשף לסבל האנושי. היה במסע של מספר ימים מחוץ לארמון הזהב. ביום הראשון הוא ראה אדם זקן, ביום השני ראה אדם חולה מאד, וביום השלישי ראה אדם מת.
הוא הוטרד מאד כאשר נחשף לחולי, זקנה ולארעיות של החיים. החליט לפרוש מהחיים הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו, ולנדוד ברחבי הודו על מנת להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד ממורים שונים.
בודהה תרגל במהלך שש השנים מדיטציה והגיע להארה ולמצב של שוויון נפש (מה שנקרא בבודהיזם “נירוונה”).
במשך 45 שנים בודהה לימד את תורתו לאלפי תלמידים ותורה זו נלמדת עד היום בתחומי הרוחניות, הפסיכולוגיה והטיפול.
תחום הבודהיזם בטיפול הפסיכולוגי – מציע דרך חיים שיש בה ידיעה עמוקה וצלולה של טבע האדם והעולם, אשר מבוססת על תרגול מתמשך של נוכחות מלאת תשומת לב וחמלה, הבנה של שורשי הסבל האנושי, סיבותיו והדרכים להשתחרר ממנו.
הקשר הטבעי בין מקצועות הטיפול והסיוע השונים ללימודי הפסיכולוגיה הבודהיסטית הולך ומתפתח וכיום יותר טיפולים משלבים גישות של מזרח-מערב בפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי).
מיהו בודהה וכיצד התפתחה תורתו?
סידהארתה גאוטמה הוא שמו של בודהה שהיה מנהיג רוחני אשר שאף לעזור לאנשים להשתחרר מסבלם. לימים קם זרם הבודהיזם אשר מלמד את דרך הפסיכו-דהרמה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
בודהה היה בנו של מלך נפאל וחי בשנים שלפני הספירה. הממלכה בה חי הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית ובודהה, הנסיך הצעיר, נהנה מחיים נוחים ועד גיל 29 ולא ידע אלא עונג.
כאשר עזב את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו, הוא גילה דברים שכלל לא חשב שקיימים. הוא נחשף לסבל האנושי. היה במסע של מספר ימים מחוץ לארמון הזהב. ביום הראשון הוא ראה אדם זקן, ביום השני ראה אדם חולה מאד, וביום השלישי ראה אדם מת.
הוא הוטרד מאד כאשר נחשף לחולי, זקנה ולארעיות של החיים. החליט לפרוש מהחיים הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו, ולנדוד ברחבי הודו על מנת להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד ממורים שונים.
בודהה תרגל במהלך שש השנים מדיטציה והגיע להארה ולמצב של שוויון נפש (מה שנקרא בבודהיזם “נירוונה”).
במשך 45 שנים בודהה לימד את תורתו לאלפי תלמידים ותורה זו נלמדת עד היום בתחומי הרוחניות, הפסיכולוגיה והטיפול.
רגשות בפסיכולוגיה הבודהיסטית
לאנשים יש רגשות רבים: אהבה, שנאה, כעס, פחד, חרדה, נקמה ועוד רבים. עפ”י תורת הנפש הבודהיסטית אין רגשות שליליים או חיוביים, אלא יש התקיימות של הרגשות ועל מנת לא ליצור “היאחזות” ברגשות מסוימים, תרגול עוזר להזמין את אותם רגשות, כשם שמזמינים אורחים הביתה, לשהות עם הרגשות ולפגוש אותם וכל זאת על מנת לא להיבהל מהם ולהגיע לשוויון נפש ולשחרור.
טיפול בחרדות ופחדים על פי הבודהיזם
רובינו סובלים מחרדות או פחד במידה זו או אחרת בתקופות שונות של חיינו. לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית, ייתכן והחרדות עולות כמניפולציה שאנחנו עושים על עצמינו, על מנת לא לראות דברים שלא נוח לנו לראות. ייתכן ואנחנו נמצאים במערכות יחסים מגבילות, מסרסות ומנוונות, או שבצורה אחרת אנחנו מגבילים ומנוונים את עצמינו ואת חיינו בשעה שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לפעול בצורה אחרת. אילו היינו מעזים להתבונן בדברים כמו שלומדים בפסיכולוגיה הבודהיסטית, היינו יכולים לחוות את הפחד (כמו בדוגמה על הכנסת האורחים) ובכל זאת לפעול, במקום לסבול מחרדות שלא תאפשרנה לנו לעשות שינוי.
אם יש ביכולתנו לעשות דבר מה בנוגע למשהו שמדאיג אותנו, הרי שאין מה להצטער ולדאוג, צריך לקום ולעשות. מאידך, אם אין באפשרותנו לעשות עוד מאום, גם אז אין לנו מה להצטער, לדאוג או להרגיש אשמים, משום שבמילא אין לנו שליטה על הדברים ויכולת לשנותם.
מהי תחושת האשמה לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית?
אשמה מבוססת על האמונה שלנו בכך שמישהו או משהו יכולים להיות “בסדר” או “לא בסדר”. בדרך כלל אנו פוחדים או כועסים על אנשים שהם “לא בסדר” על כך ש”אני לא בסדר” או ש”לא הייתי בסדר”.
הפסיכולוגיה הבודהיסטית היא צורת מחשבה שמאפשרת לנו לראות שהדברים הם כפי שהם. אנחנו לאו דווקא אשמים או לא, אלא אלו פני הדברים ויש לנו בחירה כיצד לפעול ביחס אליהם.
הדיכאון בפסיכולוגיה הבודהיסטית
לפעמים מרגישים כבדות בגלל רגשות אשם ולפעמים הסיבה לכבדות היא דיכאון, עצב או אבל. דיכאון יכול להיות סוג של אבל, זמן שאדם נוטל לעצמו כדי להתאבל ולהצטער על אובדן של אדם אהוב, מערכת יחסים, ועוד. הפסיכולוגיה הבודהיסטית תקרא לזה להרגיש את מה שיש, ללא שיפוטיות.
להיות עם מה שיש במקום לנסות לברוח. חשוב מאד להקדיש לרגשות אילו זמן מיוחד, לדוגמא שעת טיפול שבועית, תרגול רוחני וכד’.
על בחירה חופשית
הפסיכולוגיה הבודהיסטית דוגלת בבחירה חופשית, על אין “צריך” ואין “אסור”.
פסיכולוגיה בודהיסטית מאמינה בתרגול, מדיטציה בטיבטית משמעה “לתרגל”, תרגול לדוגמא אשר יכול לאפשר לך לחיות טוב יותר עם כל רגש בחייך:
להחליט שפעם ביום, למשך חמש דקות, אתה מקדיש זמן כדי להתרגל למה שאתה מרגיש.
כדאי לכוון שעון מראש. לעיתים לא מרגישים כלום, לעיתים יש הצפה רגשית ושני המצבים הם לגיטימיים. הרעיון הוא להישאר מאוזנים ורגועים. הרעיון הוא שאנחנו ננהל את המציאות שלנו ונהיה בקשב עם עצמינו.
ניתן לתרגל זמנים שונים עפ”י מה מתאים.
לסיכום – איך משלבים את הפסיכולוגיה הבודהיסטית בטיפול?
תחום הפסיכולוגיה הבודהיסטית לוקח יותר מקום היום גם בטיפולים רגילים, המקום הבולט בו הוא היעדר שיפוטיות לרגשות, קבלתם, הקשבה ונוכחות מלאה, על מנת לא ליצור “היאחזות מיותרת” מתוך הכרה שניתן לא לסבול ולקבל שליטה על מה שיש לנו בו ושחרור על מה שאין לנו שליטה בו בחיים.. מה שיביא אצל האדם לתחושה של שיוון נפש וחופש.
הפסיכולוגיה הבודהיסטית עזרה למטופלים רבים לא לשפוט את הרגשות שלהם, להכיר בקיום שלהם ולהגיע למקום שליו יותר בחיים.
