התקף חרדה הוא תגובה רגשית וגופנית עוצמתית שמתרחשת בעת חשיפה לגורם הנתפס כמסוכן על ידי האדם שחווה אותו ומהווה למעשה סיכון חיים.
התקף פאניקה לרוב עצמתי מאד ועלול לעורר מחשבות קשות ומפחידות כגון “יש לי התקף לב” , “אני עומד למות” , “אני עומד להתעלף” ועוד.
התקף חרדה עלול להחוות בקרב מבוגרים וכן בקרב ילדים (אף בגילאים צעירים מאד), אך בכל טווח גילאים, הביטוי של ההתקף הינו שונה.
פעמים רבות קוראים להתקף חרדה פתאומי גם התקף פאניקה – עם זאת התקף פאניקה שונה מהתקף חרדה, מבחינת העוצמה, החוויה הרגשית, המחשבות שעולות ואף התנהגויות בעת ההתקף.
מספר התקפי פאניקה עשויים להעיד על הפרעת פאניקה.
מהן הסיבות להתקף חרדה / התקף פאניקה
התקף חרדה יכול להתעורר ולהתרחש ממגוון רחב של סיבות, לעתים התקף מתרחש ללא כל גירוי נראה לעין, לעתים התקף יכול להתרחש כתוצאה מגירוי פנימי רגשי או פיזיולוגי. אנשים וילדים שונים עלולים לפתח התקף חרדה ממגוון רחב של גירויים, המושפעים מניסיון החיים שלהם, נסיבות החיים, אירועים טראומטיים שונים, הקשרים משפחתיים ועוד.
התקף פאניקה, לרוב מתחיל ומתגבר כתוצאה מטריגר לא ברור ולא ידוע. בעיקר בהתקפים הראשונים ישנו קושי לזהות מה מתחיל את התקף הפאניקה. עם זאת, במסגרת טיפול פסיכולוגי / רגשי – הגורם להתקף והסיבות להתקף מתבררות.
כאשר מדובר בהתקף פאניקה, הסיבות הן לרוב, לחץ מתמש בעוצמה גבוה, שמירת רגשות או מחשבות שנחוות כאסורות או לא לגיטימיות לאורך תקופה ארוכה. מבלי לשתף, גם כן עלול להוביל להתקף פאניקה.
לאחר שחווים התקף פאניקה ראשון, הרבה מאד פעמים, האירוע נזכר כאירוע טראומטי ומפחיד עד מאד ולכן בהמשך מתפתח מנגנון שממקד את הקשב של האדם לגופו, שכן הסימנים להתקף הפאניקה נחווים בצורה מאד חזקה ומפחידה דרך סימפטומים גופניים בולטים. הקשב של האדם שחווה את ההתקף מופנה כעת פנימה, אל גופו שלו, על מנת לזהות סימנים גופניים שעלולים לבשר על התפתחות התקף נוסף.
חשוב לזכור, הגוף שלנו חי ופעיל ולכן תמיד יהיו שינויים גופניים שונים. חלקם בשליטה וחלקם ללא כל שליטה. לא כל סימן גופני מבשר התקף פאניקה מתקרב, עם זאת, ככל שאתה דרוך יותר ומפחד יותר מהתפתחות התקף, כך סימנים גופניים שונים, יעוררו מיד מחשבות מפחידות, מעוררות מחשבה ומכאן להתפתחות התקף פאניקה הדרך קצרה מאד.
חווים התקפי חרדה? התקף פאניקה? רוצים להתייעץ עם מומחה? התקשרו אלינו
מהם הסימנים להתקף חרדה / התקף פאניקה?
החוויה האישית בעת התקף שונה מאדם לאדם אך לעיתים קרובות כוללת חלק מהתסמינים הבאים:
דפיקות לב מהירות וחזקות
רעד בידיים וברגליים
הזעה וגלי חם או קור
סחרחורת ו/או בחילה
כאבי בטן או מיחושים (“הבטן מתהפכת”)
קושי לנשום, נשימות מהירות ושטחיות
ערפול ראיה
איבוד אוריינטציה
חוויה של איבוד תחושת זמן / מקום / דיסאוריינטציה
חוויה כי הגוף שלי או אני זר לעצמי (במונחים מקצועיים נקרא “דהפרסונליזציה”)
כאבים בחזה
תחושת מחנק
תחושת חוסר יציבות
ועוד
מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה?
ההבדל המרכזי בין התקף פאניקה להתקף חרדה הוא עוצמת החוויה הגופנית, הרגשית והמחשבתית.
גם התקף פאניקה וגם התקף חרדה, נחווים בגוף, דפיקות לב מהירות וחזקות, נשימה מהירה, לחץ בחזה, רעידות, מתח שרירים, כאבי בטן, סחרחורות ועוד.
עם זאת התקף פאניקה לרוב נחווה בפתאומיות ובהפתעה גדולה יותר, לרוב ללא גירוי או טריגר חינוי ברור לאדם ובעיקר, התקף פאניקה ובעיקר התקפים הראשונים, טרם אבחון הבעיה, נחווים בצורה עוצמתית מאד.
אין זה לחינם שהתקף פאניקה, נקרא בעברית גם התקף אימה. בגלל עוצמת החוויה הגופנית והפתאומיות שלה, הרגשות שעולים והמחשבות בעקבות החוויה בדרך כלל קטסטרופליות ומגבירות את עוצמת החרדה והתקף הפאניקה עלול להתגבר.
לעומת התקף פאניקה, התקף חרדה, יכול להחוות בעוצמות שונות. לעיתים קרובות יותר, הטריגר לחרדה ידוע וצפוי. התקפי חרדה עשויים להמשך עד 50 דקות במקרה הגרוע ביותר. עם זאת, במידה והאדם שסובל מהתקף חרדה, בוחר באסטרטגיות המנעותיות על מנת להתמודד עם התקף החרדה, התקף החרדה עלל להמשך זמן רב הרבה יותר, בעוצמה נמוכה יותר, אך למשך זמן ארוך שעלול להמשך אף מספר ימים.
כיצד להתמודד עם התקף חרדה או עם התקף פאניקה? נסביר בהמשך.
אנשים וילדים הנמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות התקף פאניקה
רקע משפחתי של הפרעות חרדה
היסטוריה משפחתית של מחלות או אירועים טראומטיים
היסטוריה אישית של חוויות טראומטיות
אורח חיים לחוץ ואינטנסיבי
רגישות ומודעות מופחתת לרגשות ולתחושות גופניות
מאפייני אישיות כגון פרפקציוניזם, חוסר הערכה עצמית ועוד
התקף חרדה לכשעצמו אינו מהווה סכנה, זוהי דרך של הגוף (ושל הנפש) להגן על שלומנו הנפשי והפיזי. עם זאת, כאשר ישנם התקפים חוזרים, או כאשר בעקבות התקף החרדה האדם (או הילד) מפתח התנהגויות טקסיות או הימנעותיות, מסרב לעשות דברים שעשה בעבר או מגלה קושי רב בעשייתם, כאן ישנה סכנה להתפתחות “הפרעת חרדה”.
בעת התקף חרדה – עשה ואל תעשה
התקף חרדה מעורר תחושות גופניות קשות מאד ולעתים בלתי נסבלות ומעוררות אימה אמיתית. לרוב האדם או הילד ינסו בעת התקף חרדה, לסלק את הגירוי מעורר החרדה, במידה והצליחו לאתר אותו או שינסו פעולות והתנהגויות שלתפיסתם יעזרו להם להקל על ההתקף. ניסיונות אלה, לרוב אינם יעילים, מאחר והחרדה היא חוויה פנימית שלעתים קרובות אינה באמת קשורה למצב של סכנת חיים ממשית. יותר מכך ניסיונות לסלק את ההתקף או להפסיקו עלולה בעיקר להחמירו.
כמובן שאם מדובר במצב בו קיימת סכנה ממשית לחיים, יש להסתלק מיד מהמקום או לעשות מה שניתן בכדי להתחמק מהאיום. המצב לרוב הינו כזה אשר לא מהווה סכנת חיים ממשית.
לרוב האדם ינסה לעשות פעולות או לנקוט בהתנהגויות אשר יחזירו לו את תחושות השליטה.
למעשה המצב הוא הפוך וכל ניסיון להחזיר שליטה או לשנות את המצב או התחושה עלול בעיקר להחמיר את ההתקף. הסיבה היא כי האזור במוח אשר אחראי על יצירת החרדה, מבין בהתנהגות כזו כי אתם נמצאים במצב מסוכן ולכן הוא יגביר את החרדה, זהו הסבר פשטני אך למעשה זה מה שמתרחש.
מומלץ שלא ליטול כדורי הרגעה בכמות או בתדירות גבוהים וכמובן להתייעץ ברופא לפני נטילת כדור מכל סוג.
חשוב להבין כי התנהגותנו כן נמצאת בשליטתנו, גם אם בעת ההתקף זה לא מרגיש כך. שינוי של התנהגות ובעיקר דפוסי ההתנהגות שתוארו קודם הינו צעד מכריע וחשוב בעת התמודדות עם התקף החרדה.
למעשה ההמלצה היא לפעול נגד התגובות האוטומטיות של הגוף בניסיונותיו להשרדות. למה הכוונה?
לשמור על קצב ועומק נשימה רגילים
בעת התקף פאניקה או התקף חרדה, לעיתים קרובות חווים קושי בנשימה, מעין תחושה של קוצר נשימה, קושי לשאוף אויר. הדרך האינסטקטיבית עבור רוב האנשים לפתור מצב זה, היא לנסות לשאוף אויר רב, למלא את הראות. עם זאת, בעת התקף פאניקה או התקף חרדה, ישנו קושי לשאוף אויר רב, שכן השרירים האחראים על הנשימה מתוחים. מומלץ דווקא, לא לנסות לנשום עמוק או מהר יותר, במטרה “להכניס אויר”. בעת התקף החוויה יכולה להיות של מחנק או קושי לנשום ולהכניס לריאות כמות מספקת של אויר. נשימה מהירה או עמוקה מדי עלולה ליצור תחושת סחרור ולהחמיר את התקף החרדה. מומלץ פשוט לנסות לנשום כרגיל, תחושת המחנק אינה מחנק במובן הפיזיולוגי אלא בעיקר תחושה סובייקטיבית.
אל תשנו את התזונה שלכם בגלל התקפי החרדה
אין לכך משמעות אמיתית, כלומר, אם אתם מרגישים רע, סוכריה או מאכל מתוק לא בהכרח תעזור ועלולה ליצור תלות שלכם ותחושה כי ללא הממתק בתיק אתם עלולים להתעלף. עובדתית זה לא נכון מאחר ובעת התקף חרדה, הגוף נמצא בעוררות פיזיולוגית גבוהה והסיכוי להתעלף אינו סביר. גם אם אתם חווים הקאות או שלשולים בעת התקף חרדה, שינוי תזונה לא יעזור, שלשולים והקאות בעת התקף חרדה יתרחשו גם אם תשנו את התזונה.
שימוש בכדורי הרגעה בהתקף פאניקה / חרדה
ישנם אנשים שנוטלים כדורי הרגעה. אלו כדורים שפעולתם היא הרפיית הגוף והשרירים. אומנם זהו פתרון יעיל לטווח קצר אך עלולה להתפתח תלות בכדורים. אם אתם חווים התקפי חרדה תדירים, עדיף לפנות לרופא לקבל מרשם לכדורים אנטי חרדתיים (משפחה אחרת של כדורים לטיפול בחרדה) וכמובן לפנות לטיפול רגשי/ פסיכולוגי. טיפול בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים על ידי מטפל מוסמך יועיל מאוד בהתמודדות עם הבעייה.
התבוננות במראה – לא תמיד עוזר
ישנם אנשים שמנסים לבהות בעצמם בראי בעת התקף במטרה “לאפס את עצמם”, לעתים בהייה כזו עלולה להחמיר תחושת דה פרסונליזציה ולהחמיר בכך את התחושה ואת ההתקף.
העזרות בקרובים בעת התקף פאניקה
גם כאן, התנהגות זו עשויה להועיל לטווח קצר אך כפי שצוין בסעיפים קודמים עלולה לפתח את החוויה כי אינך מסוגל להתמודד לבד ובכך להחמיר את תחושת חוסר השליטה.
פעילות גופנית אינטנסיבית או תזזיתיות – ישנם אנשים שבעת התקף נוטים להזיז את גופם בצורה מהירה על מנת לנסות להשיג שליטה. התנהגות כזו עלולה להחריף את מידת העוררות הפיזיולוגית של הגוף, שגם כך נמצאת ברמת עוררות גבוהה ובכך להחמיר את התחושות בעת ההתקף.
מה כן ניתן לעשות?
לדבר לעצמך
להזכיר לעצמך כי מדובר בהתקף חרדה וכי זוהי תחושה גופנית ורגשית, שגם אן היא קשה מאד, היא תחלוף גם אם לא תעשה דבר.
להמשיך לנשום כרגיל ללא ניסיונות לשנות את אופן הנשימה או עומקה.
לנסות להמשיך ברגע שניתן בפעילות שעשית קודם לתקף.
לא להמנע ממצבים, אירועים, מקומות או אנשים שנקשרו מבחינתך להתקף החרדה. המנעות כזו עלולה להחמיר את המצב ולהביא להתקפים קשים יותר בעתיד.
ועוד כמה טיפים חשובים להתמודדות עם התקף פאניקה
לשמור על אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית בריאה ומתונה, הפחתת לחץ מחיי היומיום, פינוי זמן לטובת פעילויות פנאי ותחביבים.
כמובן שבמידה והתקפי החרדה חוזרים או נחווים בעוצמה חזקה, טיפול בהתקפי חרדה באמצעות איש מקצוע מומחה בתחום יועילו מאוד.
סוגי טיפול מומלצים ויעילים לטיפול בהתקפי חרדה והתקפי פאניקה:
- טיפול רגשי / טיפול פסיכולוגי
- פסיכותרפיה
- טיפול רגשי לילדים
- טיפול במתבגרים
- טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי)
- טיפול EMDR
- טיפול בהבעה ויצירה
- טיפול במשחק
- ועוד
מדוע מומלץ לפנות לטיפול בהתקף חרדה / התקף פאניקה במרכז רימון?
איתור פסיכותרפיסט או פסיכולוג מומלץ מתאים הינה משימה קשה ומבלבלת, לרוב, קשה מאד לדעת לאן לפנות, מהיכן להתחיל ומי המטפל המתאים ביותר.בתחום הטיפול בחרדה וטיפול בכלל, אין חוקים או תקנות ברורים ואדם עלול להציג עצמו כמי שעוסק בטיפול בחרדה גם אם לא קיבל את הכשרתו ורכש ניסיון במוסדות הרלוונטים והמקובלים.
כיום בעידן האינטרנט ונגישות המידע הרבה כל כך, ניתן בקלות למצוא אנשים וגופים המפרסמים את עצמם כמומחים לטיפול בחרדות ולעיתים קרובות גם מבטיחים הבטחות לטיפול קצר / יעיל וכו לטיפול בהתקפי חרדה ובחרדה באופן כללי.
באין חוקים ותקנות ברורים, יש לבדוק לעומק את הכשרתו וניסיונו של המטפל המוצע. ישנם מקצועות טיפוליים והם היחידים המורשים לספק טיפול רגשי / פסיכולוגי. אנו במרכז רימון עוזרים באיתור והפניה למטפלים מתאימים.
אנו עורכים מיונים למטפלים שמציגים מועמדותם, בודקים את הכשרותיהם, מקפידים על עבודה בצורה אתית ומקצועית ועמידה בדרישות המקצוע והאיגוד המקצועי הרלוונטי. אנו עושים מאמצים גדולים לאתר מטפלים בעלי גישה אנושית, בעלי ניסיון והכשרות רלונטיות וכן לעזור בהתאמת המטפל, עד כמה שניתן לדעת מראש, למשפחה או למטופל.
השירות ניתן לפונים / מטופלים ללא עלות מצידם וללא כל התחייבות. מרכז רימון שומר על רמה מקצועית גבוהה ולא מתפשר בסטנדרטים בקבלת מטופלים אליו.