מה זה OCD? מדריך מקיף לסוגי OCD, סימנים, גורמי סיכון וטיפול ב-OCD
מה זה OCD (או סי די)? איזה סוגי OCD קיימים? איך מאבחנים? מהם הסימפטומים? והאם ישנו טיפול פסיכולוגי מומלץ?
על כל השאלות האלה ועוד מומחי מרכז רימון יענו במאמר הבא.
בקצרה – OCD מה זה?
הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) היא הפרעה נפשית המאופיינת במחשבות טורדניות (אובססיות) והתנהגויות כפייתיות (קומפולסיות). אובססיות הן מחשבות, דחפים או תמונות חוזרות ומטרידות אשר מעוררות חרדה או אי נוחות. קומפולסיות הן התנהגויות או טקסים חוזרים אשר נועד להפחית את החרדה או אי הנוחות הנגרמות מהאובססיות.
תסמינים של OCD – התסמינים של OCD יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך באופן כללי הם כוללים את הדברים הבאים:
- מחשבות טורדניות חוזרות ונשנות, כגון:
- מחשבות על זיהום
- מחשבות על פציעה עצמית או פציעה של אחרים
- מחשבות על סדר וסידור
- מחשבות על מספרים או סימנים
- התנהגויות כפייתיות חוזרות ונשנות, כגון:
- רחיצת ידיים באופן אובססיבי
- בדיקה חוזרת ונשנית אם הדלת נעולה
- ארגון דברים באופן מסוים
- ספירת דברים
גורמי סיכון ל-OCD – הגורמים ל-OCD אינם ידועים באופן מלא, אך חוקרים מאמינים כי הם כוללים שילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים והתנהגותיים.
טיפול ב-OCD – טיפול ב-OCD כולל בדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT). טיפול תרופתי כולל בדרך כלל תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI. טיפול CBT עוזר לאנשים עם OCD להבין את ההפרעה שלהם ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם האובססיות והקומפולסיות.
לסיכום – OCD היא הפרעה נפשית שיכולה להשפיע באופן משמעותי על חייו של האדם הסובל ממנה. עם זאת, טיפול ב-OCD יכול להיות יעיל מאוד בהפחתת הסימפטומים והשיפור התפקוד.
OCD מה זה בעצם?
הפרעה אובססיבית קומפולסיבית או בקיצור ocd, מוגדרת כמצב מתמשך של מחשבות והתנהגויות כפייתיות חוזרות, בלתי נשלטות. המחשבות האובססיביות, לרוב אינן רצויות ונחוות כזרות (“לא שלי”) ולא הגיוניות. האדם מרגיש דחף לחזור על התנהגויות אלו שוב ושוב. המחשבות הטורדניות הן האובססיות וההתנהגויות הכפייתיות נקראות קומפולסיות. אוסידי היא הפרעה שפוגעת באנשים וילדים רבים. כיום ישנם טיפולים אפקטיבים מאד ל או סי די (םבג). בעברית נקראת הפרעה טורדנית כפייתית. טיפול ב ocd (םבג) יכול להתבצע בדרכים שונות על ידי מומחים ומטפלים מוסמכים בלבד.
סימנים ותסמינים של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית)
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) היא מצב בריאותי נפשי מורכב המאופיין בדפוס של מחשבות או פחדים לא רצויים (אובססיות) המובילות להתנהגויות חוזרות (קומפולסיות). הבנת הסימנים והתסמינים של OCD חיונית לגילוי וטיפול מוקדם. תסמינים אלו יכולים לנוע בין קלים לחמורים ויכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום ורווחתו של האדם.
1. אובססיות: מחשבות חודרניות ולא רצויות אובססיות הן מחשבות, תמונות או דחפים מתמשכים, לא רצויים הגורמים למצוקה או חרדה. אנשים עם OCD מנסים לעתים קרובות להתעלם או לדכא את האובססיות הללו או לנטרל אותן עם מחשבה או פעולה אחרת (קומפולסיה). סוגים נפוצים של אובססיות כוללים:
- פחד מזיהום: דאגות לגבי חיידקים, לכלוך או לחלות.
- פגיעה: פחדים מפגיעה בעצמו או באחרים, מלווה לרוב בדימויים נפשיים של אלימות.
- צורך בסימטריה או דיוק: רצון עצום לסדר, סימטריה או דיוק.
- מחשבות טאבו: מחשבות לא רצויות הכרוכות במיניות, דת או פגיעה.
- פרפקציוניזם: פחד עז מלעשות טעויות או שדברים לא יהיו ‘בדיוק’.
2. קומפולסיות: התנהגויות חוזרות או מעשים נפשיים קומפולסיות הן התנהגויות שחוזרות על עצמן או מעשים נפשיים שאדם מרגיש מונע לבצע בתגובה לאובססיה או על פי כללים שיש ליישם בצורה נוקשה. ההתנהגויות בדרך כלל מונעות או מפחיתות את המצוקה של אדם הקשורה לאובססיה. קומפולסיות נפוצות כוללות:
- ניקוי ושטיפה: שטיפת ידיים, מקלחת או ניקוי יתר של חפצים.
- בדיקה: בדיקה חוזרת ונשנית של דברים (תנור כבוי, דלת נעולה וכו’) הקשורים לנזק או לסכנה.
- חוזרות: קריאה חוזרת או כתיבה מחדש, חזרה על פעילויות שגרתיות (פנימה/מחוץ לדלת, למעלה/מטה מכיסא).
- סדר/סידור: הצורך לסדר חפצים בצורה ספציפית.
- ספירה: ספירה תוך כדי ביצוע משימה כדי להסתיים במספר ‘טוב’.
- אגירה: איסוף ואחסון של פריטים ללא ערך ניכר.
3. תסמינים רגשיים מעבר לאובססיות ולקומפולסיות הספציפיות, אנשים עם OCD חווים לעתים קרובות מגוון של תסמינים רגשיים, כולל:
- מצוקה: מצוקה משמעותית הנגרמת מאובססיות, קומפולסיות או שניהם.
- חרדה: חרדה או פחד קבועים, בלתי נשלטים.
- אשמה ובושה: רגשות אשמה או בושה על מחשבות או על הזמן המושקע בקומפולסיות.
- דיכאון: תחושות של חוסר תקווה, עצב או חוסר הנאה בפעילויות.
4. השפעה על חיי היומיום עוצמת תסמיני ה-OCD יכולה להשתנות לאורך זמן ויכולה להפריע באופן משמעותי לחיי היומיום. זה עשוי לכלול:
- טקסים גוזלים זמן: מבלה שעות ביום בביצוע התנהגויות כפייתיות.
- הימנעות: הימנעות ממצבים המעוררים אובססיות או קומפולסיות.
- פגיעה בתפקוד חברתי ועבודה: נאבקים בשמירה על מערכות יחסים, תעסוקה או השכלה עקב הזמן והאנרגיה הנפשית שצורכים OCD.
5. זיהוי OCD בילדים ובני נוער בילדים ובמתבגרים, תסמיני OCD עשויים להתבטא בצורה שונה. אנשים צעירים יותר עשויים שלא לזהות שהמחשבות וההתנהגויות שלהם אינן רציונליות ועשויים להיות חשאיים יותר לגבי הסימפטומים שלהם. הורים ומחנכים צריכים להיות מודעים לסימנים כמו פחדים מוגזמים, התנהגויות טקסיות ושינויים דרסטיים בהתנהגות או בהרגלים.
סיכום – סימנים וסימפטומים של OCD
זיהוי הסימנים והסימפטומים של OCD הוא הצעד הראשון לקראת בקשת עזרה. אם אתה או מישהו שאתה מכיר מפגין התנהגויות אלה, חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. התערבות מוקדמת יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר ולאיכות חיים גבוהה יותר. הטיפול כולל בדרך כלל פסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם, המותאמים לצרכיו של הפרט.
סוגי OCD
ocd (םבג) נחשבת להפרעה מאד מגוונות מבחינת המצג הקליני. יש אומרים שמגוון ההתנהגויות והמחשבות האופייניות, שווה למספר האנשים שסובלים מ OCD.
עם זאת חוקרים ומטפלים ב או סי די (םבג) מצאו כי ישנם סוגי OCD שונים. למעשה מדובר בקבוצות מרכזיות, המתחלקות לפי סוג המחשבות האובססיביות ועל פי סוג ההתנהגויות הקומפולסיביות.
בכל אחת מהסוגים שלהלן, גם המנעות ממחשבות אובססיביות או מביצוע פעולות מסוימות, נחשבת כטקס בעצמו או מחשבה אובססיבית.
סוגי ocd על פי אובססיות (מחשבות טורדניות)
- אובססיות תוקפניות – דוגמאות: מחשבות על פגיעה בעצמי או פגיעה באחרים, פליטת גסויות או קללות, גניבה, מחשבה שפגעתי במשהו או משהו ועוד.
- אובססיות זיהום – דוגמאות: גועל מהפרשות גוף, הדבקות במחלה, לכלוך וחיידקים וכולי’.
- אובססיות מיניות – דוגמאות: מחשבות על תכנים “אסורים”, תכנים הומוסקסואלים, תכנים העוסקים בהתנהגות מינית כלפי אחרים ועוד.
- אובססיות של אגירה או חסכנות – דוגמאות: קושי לחשוב על זריקת חפצים, איסוף חפצים חסרי ערך (עיתונים וכו’).
- אובססיות דתיות או מוסריות – דוגמאות: מחשבות בנושא מצפון, מוסר או דת, מחשבות בנושא ביצוא חטאים או הלכות ועוד.
- אובססיות לגבי צורך בדיוק וסימטריה (סדר וארגון) – דוגמאות: לרוב מלווה במחשבה מאגית (קסומה) כגון, שמישהו עלול להפגע אם הדברים לא יהיו בסדר מסוים.
- אובססיות מגוונות – לדוגמא: צורך לדעת או לזכור, חשש להגיד משהו ספיציפי, תהיות לגבי קשר רומנטי (נמשך לא נמשך / אוהב לא אוהב), חשש לומר דברים לא נכונים, תמונות ניטרליות טורדניות, מספריי מזל / חסרי מזל, צבעים עם משמעות מיוחדת ועוד.
- אובססיות גופניות – לדוגמא: דגה לגבי מחלות, דאגה מוגזמת לגבי הגוף או איבר מסוים, מחשבות על ניתוחים לתיקוןחלקי גוף שונים ועוד.
סוגי ocd על פי קומפולסיות (התנהגויות כפייתיות = טקסים)
- ניקיון כפייתי / “חולה ניקיון” – דוגמאות: שטיפת ידיים מרובה, ניקוי הגוף בשירותים, צחצוח שיניים, ניקוי חפצים בבית, שימוש במגבונים או כפפות, שימוש בחומרים לצורך חיטוי (כמובן שמדובר על התנהגויות שחוזרות בצורה מוגזמת ומעבר לנורמה הסבירה).
- בדיקות – דוגמאות: בדיקת מנעולים בדלתות או חלונות, בדיקת כיריים או מכשירי חשמל, בדיקה שלא פגעתי במישהו או משהו, בדיקה שלא נפגעתי ועוד.
- טקסים – דוגמאות: בדיקה שלא טעיתי, בדיקה שלא עשיתי משהו נורא, בדיקה שלא נגרם משהו נורא, בקשת אישור באינטרנט או אנשים אחרים ועוד.
- פעולות חוזרות ונשנות – לדוגמא: כתיבה ומחיקה, קריאה חוזרת, צורך לחזור על פעולה מסוימת, ספירה כפייתית, סידור כפייתי ועוד.
- אגירה / חסכון כפייתי – דוגמאות: שמירת דואר זבל, חיפוש “מציאות” באשפה, איסוף עיתונים ישנים, איסוף שקיות או מוצרי פלסטיק ועוד.
- טקסים – דוגמאות: טקסים מנטלים (מחשבתיים. שונה מבדיקה או ספירה), צורך לשאול או להתוודות, צורך לגעת, להקיש, צורך לנשק, טקס שמערב מצמוץ או נעיצת מבט (נשלט, שונה מטיקים), לבצע פעולות “נכון” (פרפקציוניזם), איטיות כפייתית, התנצלות כפייתית, אכילה או שתייה כפייתית, טריכוטילומניה (הפרעת תלישת שיער), חיטוט בגוף או פציעה עצמית אובססיבית, צורך להתרוקן בשירותים, קביעת תורים לרופאים, וכחנות כפייתית ועוד.
הערה חשובה לגבי סוגי וסימפטומים של O.C.D
חשוב לציין שלא כל הרגל או טקס מהווה התנהגות קומפולסיבית. מרבית האנשים בודקים את עצמם ומקפידים על סדר מסוים בחפציהם, אך ישנם כמה דברים המבדילים אדם עם (םבג) o.c.d:
- חוסר יכולת לשלוט במחשבות וההתנהגויות, גם כשהן מזוהות כמוגזמים.
- השקעה של, לפחות שעה 1 ביום במחשבות הכפייתיות או בהתנהגויות הקומפלוסיבים (טקסים).
- ביצוע הטקסים או חזרה על המחשבות הכפייתיות אינו גורם נחת או מביא לתחושה נעימה. עם זאת, לאחר ביצוע הטקס, האדם יכול להרגיש הקלה רגעית מהחרדה או המצוקה הנגרמת עקב המחשבות הטורדנית.
- בעיות משמעותיות בתפקוד היומיומי נגרמות עקב התסמינים.
- לחלק מהאנשים המתמודדים עם ocd יש גם טיקים – תנועה פתאומית ולא רצונית, כגון: מצמוץ חוזר, הרמת כתפיים, תנועות ראש, שיעול, משיכות אף וכו.
- התסמינים ועוצמתם יכולים להשתנות עם הזמן.
- אנשים עם אוסידי (אוסידי) עלולים לנסות “לעזור” לעצמם על ידי המנעות ממצבים המעוררים את המחשבות הטורדניות, או על ידי שימוש בחומרים שונים להרגעה. למרות שמרבית המבוגרים המתמודדים עם אוסידי מזהים שמעשיהם אינם הגיוניים, חלקם כמו גם ילדים עם OCD, אינם בהכרח מבינים שההתנהגות שלהם אינה הגיונית. בדרך כלל יהיו אלה ההורים או המורים שיזהו ocd (םבג) אצל ילד.
גורמי סיכון ל OCD
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (O.C.D) היא מצב בריאותי נפשי נפוץ שנמצא ברחבי העולם בקרב מבוגרים, בני נוער וילדים. בדרך כלל, רוב האנשים מקבלים אבחנה עד גיל ההתבגרות המאוחרת, בסביבות גיל תשע-עשרה, כאשר בנים מאובחנים לרוב מוקדם יותר. עם זאת, ישנם מקרים של הופעה מאוחרת יותר, עם אבחנות שנעשות לאחר גיל 35. אבחונים מאוחרים מתרחשים בין השאר בגלל שהמחשבות הטורדניות וההתנהגויות הכפייתית הקשורות ל-O.C.D מגוונות להפליא, מה שהופך את זה למאתגר לאתר את הנושא או לזהות אותו כ-OCD. הבנת גורמי הסיכון ל-OCD חיונית בזיהוי וטיפול בו ביעילות. בעוד שהגורמים המדויקים ל-O.C.D אינם מובנים במלואם, מספר גורמי סיכון ידועים תורמים להתפתחותו:
1. גורמים ביולוגיים: מחקרים מצביעים על כך שהיבטים ביולוגיים מסוימים עשויים להוביל אנשים ל-OCD. מחקרי הדמיית עצבים הראו הבדלים בקליפת המוח הקדמית ובמבנה התת-קורטיקלי של אלו עם OCD. תחומים אלו קשורים לתכנון התנהגות קוגניטיבית מורכבת, ביטוי אישיותי, קבלת החלטות וממתן התנהגות חברתית, שעלולה להיות מופרעת ב-O.C.D.
2. גורמים גנטיים: לגנטיקה יש תפקיד משמעותי בסבירות לפתח OCD. אנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שיש להם OCD נמצאים בסיכון גבוה יותר. מחקרים על תאומים הראו גם שיעור קונקורדנציה גבוה משמעותית ל-O.C.D בקרב תאומים זהים בהשוואה לתאומים אחים, דבר המצביע על מרכיב תורשתי.
3. מבנה ותפקוד המוח: חריגות באזורים מסוימים במוח, כגון קליפת המוח האורביטופרונטלית, קליפת המוח הקדמית והסטריאטום, קשורות ל-OCD. אזורים אלו אחראים לתפקודים שונים, לרבות עיכוב תגובה, הערכת תוצאות וויסות תנועות הגוף, כל אלו עלולים להשתבש ב-O.C.D.
4. גורמים סביבתיים: גורמי לחץ סביבתיים ואירועים טראומטיים יכולים לעורר או להחמיר תסמיני O.C.D. זה כולל חוויות כמו התעללות, שינויים במצבי חיים, מחלות וגורמי לחץ אישיים או משפחתיים אחרים. אנשים עם נטייה ל-OCD עשויים לחוות הופעת תסמינים בעקבות אירועים מסוג זה.
5. גורמים התנהגותיים: על פי התיאוריה ההתנהגותית, אנשים עם OCD מקשרים בין אובייקטים או מצבים מסוימים לפחד. הם לומדים להימנע מהדברים שהם חוששים מהם או לבצע טקסים כדי להפחית את החרדה שלהם. עם הזמן, התנהגויות אלו הופכות להיות כפייתיות.
6. גורמים קוגניטיביים: OCD עשוי להתפתח גם מדרכי חשיבה לקויות ולא מועילות. אנשים עלולים לפרש את המחשבות שלהם בצורה לא נכונה כחשובות מאוד ולהאמין שאם יש מחשבה לא רצויה, יש סיכוי גבוה יותר שזה יקרה. זה מוביל לחרדה עזה יותר ולצורך גדול יותר לבצע טקסים כדי לנטרל את המחשבות.
הבנת גורמי סיכון אלו חיונית לגילוי מוקדם וטיפול יעיל ב-OCD. אם אתה או מישהו שאתה מכיר מראה סימנים של OCD, חשוב לבקש עזרה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. למידע נוסף על OCD, הסימפטומים שלו ואפשרויות הטיפול, עיין במאמר “OCD: מה זה?”
טיפול ב ocd
דרכי הטיפול השכיחות ביותר בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (ocd) הן שימוש בתרופות, פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) או שילוב שלהם. לרוב השילוב הוא האופציה המומלצת והיעילה ביותר. חלק מהאנשים ימשיכו לחוות את הסימפטומים למרות הטיפול התרופתי.
לעיתים, בנוסף ל או סי די קיימות בעיות רגשיות נוספות כגון חרדה, דיכאון, תפיסה מעוותת של הגוף ועוד. בבחירת הטיפול, חשוב להביא זאת בחשבון.
טיפול תרופתי ב OCD: תרופות ממשפחת ה SSRI (מעכבות קליטה של סרטונין כגון פרוזק, ציפרלקס וכו) הן תרופות נפוצות לטיפול בדיכאון, בדרך כלל. נמצא כי הן יעילות גם בטיפול באוסידי. במצבים מסוימים שתרופות ממשפחה זו אינן יעילות, הפסיכאטרים משתמשים בתרופפות אנטי פסיכוטיות במינונים מסויימים.
טיפול פסיכותרפויטי (פסיכותרפיה = טיפול פסיכולוגי) ב O.C.D – פסיכותרפיה מוכחת כדרך טיפול יעילה לטיפול בocd, בקרב ילדים ומבוגרים כאחד.
המחקר מראה שסוגים מסוימים של טיפול רגשי, כגון CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ודומיו, יכולים להיות יעילים באותה מידה כמו טיפול תרופתי, עבור חלק מהאנשים.
שיטות הטיפול הנפוצות ביותר בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) כרוך לרוב בגישה רב-גונית המשלבת טיפול תרופתי, פסיכותרפיה או שניהם. האופי המורכב של OCD אומר שבדרך כלל יש צורך בתוכנית טיפול מותאמת, ומה שעובד עבור אדם אחד עשוי להיות פחות יעיל עבור אחר. הבנת אפשרויות הטיפול השונות יכולה לעזור לאנשים ולספקי שירותי בריאות לקבל החלטות מושכלות לגבי ניהול תסמיני OCD.
1. טיפול תרופתי ל-OCD: טיפול תרופתי הוא אבן יסוד בטיפול ב-OCD, כאשר מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) הם התרופות הנפוצות ביותר. SSRIs, כולל פרוזאק (Fluoxetine), Cipralex (Escitalopram) ואחרים, מעלים את רמות הסרוטונין במוח ונמצאו כמפחיתים תסמיני OCD אצל אנשים רבים. תרופות אלו משמשות גם לטיפול בדיכאון, שלעתים קרובות מתרחש במקביל עם OCD.
במקרים בהם תרופות SSRI אינן יעילות, או יעילות חלקית בלבד, פסיכיאטרים עשויים לשקול אפשרויות אחרות. זה יכול לכלול הגדלת המינון, שילוב SSRIs שונים, או הוספת תרופות כמו clomipramine, נוגד דיכאון טריציקלי. במקרים עמידים יותר, ניתן להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות בשילוב עם SSRIs כדי לשפר את יעילותן.
2. פסיכותרפיה ל-OCD: פסיכותרפיה, במיוחד טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הוא טיפול יעיל ביותר ל-OCD. CBT כולל חשיפת הפרט למקור החרדה שלו (חשיפה) מבלי לאפשר לו לעסוק בהתנהגות הכפייתית שלו (מניעת תגובה). לאורך זמן, שיטה זו מסייעת להפחית את החרדה הקשורה לאובססיות ומפחיתה את הצורך בקומפולסיות.
מרכיב מהותי נוסף ב-CBT הוא טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי ואתגר של האמונות המעוותות העומדות בבסיס האובססיות והקומפולסיות. על ידי טיפול בעיוותים קוגניטיביים אלה, אנשים יכולים ללמוד להגיב למחשבות ולחרדות שלהם בדרכים בריאות יותר.
3. שילוב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה: לעתים קרובות, הטיפול היעיל ביותר ל-OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. גישה זו יכולה לספק טיפול מקיף יותר על ידי התייחסות הן להיבטים הביולוגיים והן להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה. בעוד שטיפול תרופתי יכול להפחית את רמת החרדה הכללית ולהפוך את התסמינים לניתנים יותר לניהול, פסיכותרפיה מציידת אנשים באסטרטגיות להתעמת עם הפחדים שלהם ולהפחית את ההתנהגויות הכפייתית שלהם.
4. טיפול במצבים נלווים: זה לא נדיר שאנשים עם OCD חווים בעיות רגשיות נוספות כמו חרדה, דיכאון והפרעה דיסמורפית בגוף. מצבים אלו עלולים לסבך את הטיפול ב-OCD ויש לקחת בחשבון בעת פיתוח תכנית טיפול. גישה הוליסטית המטפלת בכל הנושאים במקביל תספק את הסיכוי הטוב ביותר לתוצאה מוצלחת.
5. עמידות לטיפול וטיפולים אלטרנטיביים: חלק מהאנשים ממשיכים לחוות תסמינים משמעותיים למרות טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. במקרים אלה, ניתן לבחון טיפולים חלופיים, לרבות תוכניות טיפול אינטנסיביות במרפאות חוץ או בתנאי אישפוז ועוד.
סיכום
הדרך לניהול וטיפול ב-OCD אינה תמיד פשוטה, וייתכן שיידרש זמן עד למצוא את שילוב הטיפול היעיל ביותר. זה חיוני עבור אנשים עם OCD ובני משפחותיהם לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ספקי שירותי בריאות כדי לעקוב אחר יעילות הטיפולים ולבצע התאמות לפי הצורך. עם תוכנית הטיפול הנכונה, אנשים רבים עם OCD יכולים להשיג הקלה משמעותית בתסמינים שלהם ולשפר את איכות חייהם.
לסיכום – OCD מה זה בעצם?
מה זה OCD – הפרעה טורדנית כפייתית (םבג / ocd) היא בעיה שעשויה להשפיע מאד על תחושת הרווחה בחיים ועל התפקוד.
לעיתים אבחון הבעיה מורכב וקשה ולכן חשוב מאד לפנות לאיש מקצוע מומחה באבחון וטיפול באוסידי.
ישנם כיום מגוון טיפולים יעילים לטיפול ב OCD.
על מנת לאבחן ולטפל בצורה היעילה והטובה ביותר, יש לפנות אך ורק לאנשי מקצוע מומחים בטיפול ב OCD, בעלי הכשרות והסמכות מוכרות בטיפול.
בפניה למרכז רימון אתם מבטיחים לעצמכם כי אתם או הקרובים לכם יקבלו את הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר ב או סי די. וכן שהטיפול יערך על ידי אנשי מקצוע מומחים, בעלי ניסיון והמלצות.
טיפול בOCD במרכז רימון
כפי שבטח הבנתם, או סי די זו הפרעה מאד מגוונות, וקשה לאבחון. טיפול ב OCD – מצריך פסיכותרפיסט או פסיכולוג מקצועי, מומחה ובעל ניסיון בטיפול ב – אוסידי.
אנו במרכז רימון מתחייבים לעשות את המירב, על מנת להתאים לכם פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מומלצים.
כל המטפלים והפסיכולוגים שאנו עובדים עימם, עברו בדיקה מעמיקה ומחמירה של הניסיון המקצועי שלהם, הכשרות אקדמיות ומקצועיות ושל המלצות שקיבלו לאורך שנות עבודתם.