אספרגר וזוגיות – להתחתן עם אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה)

אספרגר וזוגיות – מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר מתקשים ברכישת כישורי חברתיים הכרחיים למערכות יחסים בשל המאפיינים המגדירים את התסמונת, התנסויות עם עמיתים במהלך הילדות והציפיות של בן זוגם. עם זאת, חלק מהמבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר אכן מעורבים במערכות יחסים זוגיות ארוכות טווח ולעיתים אף מערכת יחסים שמתפתחת לרצון להתחתן. מאמר זה בוחן את הגורמים המעכבים את כישורי היחסים בכל שלב של מערכת היחסים, את המאפיינים של תסמונת אספרגר שיכולים להיות אטרקטיביים עבור בן זוג ואסטרטגיות לשיפור כישורי הקשר.

אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) וזוגיות

ילדים הסובלים מתסמונת אספרגר מתקשים לפתח מערכות יחסים עם עמיתים והם מתעכבים בהתפתחות היכולת לדעת מה יכול להיות שמישהו חושב או מרגיש. לאנשים כאלה יש גם יכולת מוגבלת באופן בולט לנהל שיחה הדדית או לתקשר רגשות, ויש להם תחומי עניין מיוחדים שיכולים להיות יוצאי דופן מבחינת העוצמה או המיקוד בהם. הם יכולים להיות בעלי רגישות קיצונית לחוויות חושיות מסוימות. כל המאפיינים הללו ישפיעו על כישורי פיתוח מערכת יחסים לאורך כל הילדות ובסופו של דבר על יכולתו של מבוגר לקיים מערכת יחסים מוצלחת לאורך זמן.

בעוד שמבוגר עם אוטיזם קלאסי עשוי להיראות מסתפק באורח חיים ‘נזירי’ בודד, לרוב זה לא המקרה של מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה). הניסיון הקליני זיהה כי רוב המתבגרים והצעירים הסובלים מתסמונת אספרגר ירצו זוגיות ואולי אף להתחתן בעתיד וכי למי שכן משיג מערכת יחסים (זוגיות) יש בעיות בשמירה על הקשר. עם זאת, יש מעט מאוד מחקר שבוחן היבט זה של זוגיות. או חתונה עם אדם עם תסמונת אספרגר, ומעט מאוד אסטרטגיות מוכחות להקל על מערכות יחסים מוצלחות (מערכת יחסים זוגי משמעותית). פרק זה יפרט את הקשיים ברכישת כישורי מערכות יחסים זוגיות, שחווים אנשים הסובלים מתסמונת אספרגר, בהתבסס על המאפיינים המגדירים את התסמונת, ניסיון קליני, אוטוביוגרפיות ותיאורי מקרה.

תסמינים שונים של אספרגר עשויים להעיד גם על בעיות אחרות (כגון חרדה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ADHD, בעיות התנהגות ועוד) ולכן חשוב לפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום האבחון והטיפול באוטיזם על מנת לערוך אבחנה ואבחנה המבדלת.

גורמים המעכבים את כישורי הזוגיות והקשר בקרב אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה

מגיל צעיר, אנשים עם תסמונת אספרגר נוטים פחות לזהות ולהבין מחשבות, אמונות, רצונות וכוונות של אנשים אחרים ומכאן להבין את התנהגותם. הם מתעכבים בהתפתחות לפי תאוריית יכולות המוח (Baron-Cohen 1995). הדבר ישפיע לרעה על התפתחות כישורי הקשר החשובים: אמפתיה, אמון, והיכולת לתקן רגשות של מישהו ולחלוק מחשבות ואחריות (Attwood 2004). לילדים נוירוטיפיקליים יש יכולת טבעית המתאימה לגילם לפי תאוריית יכולות המוח והם תרגלו כישורי מערכת יחסים עם בני משפחה וחברים במשך שנים רבות לפני שהם מיישמים אותם כדי להשיג מערכת יחסים מוצלחת עם בן זוג.

על מנת להשיג מערכת יחסים מוצלחת, אדם גם צריך להבין ולכבד את עצמו (לוסון 2005). הבנה עצמית ושיקוף עצמי יכולים להיות קשים במיוחד עבור אנשים הסובלים מתסמונת אספרגר (Frith and Happe 1999). הכבוד העצמי יושפע לרעה על ידי דחייה, לעג ועינוי מצד עמיתים (אטווד 2006). מתבגרים עם תסמונת אספרגר הם גם פתיים ופגיעים ועשויים לקבל מידע מוטעה על מערכות יחסים על ידי בני נוער אחרים. זה יכול לכלול מקרים של הטעיה והונאה שיכולים לגרום לאדם הסובל מתסמונת אספרגר להיות מואשם בהתנהגות חברתית או מינית לא הולמת.

רופאים מזהים שאנשים עם תסמונת אספרגר מתקשים להבין ולהביע רגשות והם נוטים לפתח הפרעת חרדה, דיכאון או קושי בניהול כעס (Attwood 2003a). למאפיינים אלה תהיה כמובן השפעה מזיקה על היכולת לפתח חברויות לאורך כל הילדות ומערכות יחסים כמבוגר. אחד המאפיינים של תסמונת אספרגר יכול להיות חוסר בשלות רגשית וחברתית שיכולה להשפיע על העדפת גיל החברים. זה יכול להדאיג במיוחד כאשר מתבגר הסובל מתסמונת אספרגר מעדיף את חברתם של ילדים צעירים בהרבה. המוטיבציה של מערכת היחסים של האדם הסובל מתסמונת אספרגר יכולה להתפרש כיותר מאפלטונית.

רגש שמבלבל אנשים עם תסמונת אספרגר הוא אהבה. לכןאין זה מפתיע שזוגיות עם אדם עם אספרגר ולבטח להתחתן עם אדם עם תסמונת אספרגר עשוי להיות חוויה מאתגרת. ילדים ומבוגרים נוירוטיפיקליים נהנים מביטויי חיבה תכופים, יודעים כיצד להביע חיבה, לתקשר רגשות הערכה הדדיים ומתי לתקן את רגשותיו של מישהו על ידי ביטויי חיבה. ילד או מבוגר הסובל מתסמונת אספרגר לא יחפש את אותו עומק ותדירות של הבעות חיבה, או ידע להבין כי ביטוי של חיבה צפוי להגיע במצב מסוים ויגרום להנאת האדם האחר. הם יכולים להיות מבולבלים מדוע אנשים אחרים נראים כ”אובססיביים” להביע אהבה זה לזה. מישהו הסובל מתסמונת אספרגר עשוי למעשה לתפוס את ביטויי החיבה כחוויות סלידה, וחיבוק כמחיצה לא נוחה שמגבילה את התנועה, והם עשויים להתבלבל או להיפגע כאשר מצפים מהם להפגין וליהנות מביטויי חיבה צנועים יחסית. בדרך כלל יש לנו ‘אוצר מילים’ רחב של ביטויי חיבה, אך למי שיש תסמונת אספרגר יש אוצר מילים מוגבל יותר ובעיות בעוצמת הביטוי. אחד הלקוחות הבוגרים שלי עם תסמונת אספרגר אמר:

‘אנו מרגישים ומפגינים חיבה אך לא לעתים קרובות מספיק ובעוצמה לא נכונה’.

עוד אחד ממאפייני האבחון של תסמונת אספרגר הוא פיתוח עניין מיוחד יוצא דופן מבחינת המיקוד או העוצמה. בגיל ההתבגרות ובשנים הבוגרות המיקוד יכול להיות על אדם מסויים, מה שעשוי להתפרש כהתאהבות טיפוסית של בני נוער, אך העוצמה וחלק מההתנהגויות הנלוות לכך עלולות להוביל להאשמות בהטרדה.

הנטייה לפתח תחום עניין מיוחד יכולה להיות בעלת השפעות אחרות על פיתוח ידע על מערכות יחסים. לתחומי עניין מיוחדים יש תפקידים רבים לאנשים הסובלים מתסמונת אספרגר, ואחד מהם הוא רכישת ידע להבנת היבטים מבלבלים של חוויותיהם (אטווד 2003 ב). בני נוער הלוקים בתסמונת אספרגר להוטים להבין ולחוות את העולם החברתי והיחסי של בני גילם, כולל מערכות יחסים וחוויות מיניות, אך יכולות להיות בעיות בנוגע למקור המידע על מערכות יחסים. למתבגר הסובל מתסמונת אספרגר יש בדרך כלל כמה חברים, אם בכלל, שאיתם הוא יכול לדון ולהתעדכן בנושאי מערכות יחסים כגון רגשות רומנטיים או מיניים וקודי ההתנהגות המינית. לצערי, מקור המידע על מערכות יחסים למתבגרים הסובלים מתסמונת אספרגר יכול להיות פורנוגרפיה לגברים ו’אופרות סבון’ לנשים. האדם הסובל מתסמונת אספרגר יכול להניח שהפעולות בסרט הפורנוגרפי מספקות תסריט של מה לומר או לעשות בדייט וזה יכול להוביל להאשמה בעבירת מין. ההאשמות נוטות להתייחסות להתנהגות בלתי הולמת מינית ולא להתנהגות פוגעת מינית או אלימה מינית (ריי, מארקס ובריי גרטסון 2004). נשים מתבגרות הסובלות מתסמונת אספרגר עשויות להשתמש בתוכניות טלוויזיה ובסרטים כחומר מקור כדי ללמוד על מערכות יחסים, ולא מצליחות להכיר בכך שהפעולות והנושאים אינם תיאור מדויק של האופן שבו ניתן להשיג ולתחזק מערכת יחסים בחיים האמיתיים.

הניסיון הקליני מצביע על כך שבנות בגיל העשרה שהודרו בעבר חברתית וחסרות פופולריות עם תסמונת אספרגר, הוחמאו מתשומת לבם של נערים בגיל ההתבגרות לאחר השינויים הגופניים המתרחשים בגיל ההתבגרות. בשל הנאיביות שלהן, הילדה המתבגרת עלולה שלא להכיר בכך שהעניין הוא מיני ולא קשור לאישיותה, מחברתה או משיחתה. מכיוון שלבנותיהם אין חברות לקבל מהן עצות בנושא היכרויות והקודים החברתיים והמיניים, ההורים עלולים להיות מודאגים מהפגיעות שלהן כלפי הפקרות, חוויות מיניות ואונס.

קשיים בכל שלב של מערכות יחסים זוגיות – להתחתן עם אספרגר – האם זה אפשרי?

יש רצף יחסים מתמשך מלהיות מכר ועד בן זוג. אנשים הסובלים מתסמונת אספרגר יכולים להתקשות בכל שלב ברצף. המעגל החברתי של מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר יכול להיות קטן להפליא, במיוחד אם האדם מובטל ונוטה להישאר בבית כדי להימנע ממצבים חברתיים. יתכנו מעט מכרים. כדי להתקדם מהיכרות לזוגיות, על האדם הסובל מתסמונת אספרגר להיות בעל כישורים מתאימים לגיל בהיבטים הפרגמטיים של השפה ואמנות השיחה. מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר מתקשים לעיתים קרובות ליזום, לתחזק ולסיים שיחה, ומראים חוסר הדדיות או איזון בשיחה ונוטים להיות פדנטים עם פרטים מוגזמים ומייגעים (Attwood 2006). אנו מזהים גם בעיות באמפתיה, כישורי פתרון קונפליקטים מוגבלים, נטייה לביקורת ולעתים רחוקות להחמיא, ונטייה לגלות עניין מועט בחוויות וברגשות של חברם. מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר עשויים לדבר רבות על העניין המיוחד שלהם, אך לא להיות בקיאים בשיח חברתי, באמנות ההקשבה הקשובה והאמפטית, או בזיהוי מה שעשוי לעניין את האדם האחר.

כדי להתקדם לאורך רצף היחסים ממכר לחבר או חברה, מתבגר או מבוגר עם תסמונת אספרגר צריך להבין את אומנות הפלירטוט והרומנטיקה, לקרוא במדויק את אותות המשיכה ההדדית ולהבין את משחק ההיכרויות. יכולות אלה אינן אינטואיטיביות לאנשים הסובלים מתסמונת אספרגר. לעתים קרובות שואלים אותי בני נוער וצעירים הסובלים מתסמונת אספרגר, ‘כיצד אוכל להשיג חברה/חבר?’ זוהי שאלה לא פשוטה לענות עליה. מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר רוצים לעתים קרובות להיות חברים ומאהבים אך אין להם מושג כיצד לעשות זאת (ג’ייקובס 2006). אחד הקשיים של אנשים עם תסמונת אספרגר יכול להיות לפרש נכון את כוונותיו של מישהו. מעשה חסד או חמלה יכול להיתפס על ידי האדם הסובל מתסמונת אספרגר כאות לרמת עניין עמוקה יותר או אישית יותר מכפי שנועד. נאלצתי להסביר לגברים הסובלים מתסמונת אספרגר שהחיוך והתייחסות האישית של אשת צוות תא המטוס הם סימנים של נימוס, לא אינדיקציה לרצון לקשר.

למרות הבעיות בכישורי היחסים שחווים אנשים רבים עם תסמונת אספרגר, חלק מהמבוגרים יכולים להתקדם לאורך רצף היחסים ומסוגלים לחוות יחסים אישיים אינטימיים, ואף להפוך לשותף לכל החיים. כדי להשיג מערכת יחסים כזו, שני בני הזוג היו מבחינים בתחילה באיכויות אטרקטיביות באדם השני. מהם המאפיינים שמישהו ימצא אטרקטיבי אצל מבוגר הסובל מתסמונת אספרגר?

תכונות אטרקטיביות של אדם הסובל מתסמונת אספרגר

לגברים עם תסמונת אספרגר יש תכונות רבות שיכולות להיות אטרקטיביות לשותפה פוטנציאלית (אסטון 2003). כשאני מבצע ייעוץ לזוגיות עם אחד או שני השותפים בעלי המאפיינים או האבחנה של תסמונת אספרגר, אני שואל לעתים קרובות את השותף הנוירוטיפיקלי, ‘מה היו המאפיינים שהפכו את בן/בת הזוג שלך לאטרקטיביים כשפגשת אותו לראשונה?’ נשים רבות מתארות את רשמיהם הראשונים מבן זוגם בעל תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) כמישהו אדיב, קשוב וחסר בגרות חברתית או רגשית. ניתן להשתמש במונח ‘זר שקט ויפה’ כדי לתאר מישהו שנראה שקט יחסית ונראה טוב. מאפיינים פיזיים ותשומת לב יכולים להיות חשובים, במיוחד אם יש לאישה ספקות בנוגע להערכה העצמית שלה ולאטרקטיביות הפיזית שלה.

ציינתי שרבים מהשותפים של גברים ולפעמים נשים עם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) היו בקצה השני של הרצף החברתי והאמפתיה. הם מומחים אינטואיטיביים בתורת הנפש, כלומר הבנה והזדהות עם נקודת מבט של מישהו אחר. הם מחוננים באופן טבעי ביכולת להבין את העולם כפי שחווה אותו אדם עם תסמונת אספרגר, הרבה יותר מאדם בעל יכולות ממוצעות בתאוריית המוח. הם מבינים, אוהדים ומספקים הדרכה לבן זוגם במצבים חברתיים. אכן, אלו הם המאפיינים שמבוגר הסובל מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) מכיר בכך שהוא זקוק לו וימצא רצוי אצל בן זוג. הם יחפשו באופן פעיל שותף בעל ידע חברתי אינטואיטיבי שיכול להיות מתורגמן חברתי, מטפח באופן טבעי, מסוגל מבחינה חברתית ואימהית. למרות זאת, בעוד שבן זוג בעל תובנה חברתית ואמפתיה עשוי להבין את נקודת המבט של האדם עם תסמונת אספרגר, האדם עם תסמונת אספרגר בדרך כלל אינו מסוגל להבין את נקודת המבט של בן הזוג הטיפוסי שלו.

האטרקטיביות של אדם עם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) במערכת יחסים זוגית פוטנציאלית יכולה להיות מועצמת על ידי יכולת אינטלקטואלית, סיכויי קריירה ומידת הקשב במהלך החיזור, אם כי הקשב יכול להיתפס בעיני אחרים ככמעט אובססיבי. היסטוריית תחומי העניין המיוחדים של האדם נתפסת כאופיינית לגברים רבים ותחילתה מלבבת. בן הזוג עשוי לחלוק חלק מההתלהבות מהעניין, למשל לימוד שפות זרות או טעימות יין. אפשר להעריץ את האדם שהוא מדבר את דעתו, גם אם ההערות עלולות להיתפס כפוגעות על ידי אחרים, בשל תחושת הצדק החברתי החזק שלו והאמונות המוסריות הברורות שלו. העובדה שאולי הוא לא ‘מאצ’ו’ או רוצה לבלות עם גברים אחרים באירועי ספורט או לשתות אלכוהול גם יכולה להיות מושכת עבור נשים. האדם הסובל מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יכול להיות בעל עיכוב בהתפתחות מבחינת חוויות מערכות יחסים / זוגיות / נישואים – כלומר, אין ‘רקע של מערכת יחסים קודמת (זוגיות). שמתי לב גם שנשים רבות תיארו לי כיצד בן זוגן עם תסמונת אספרגר דומה לאביהן. הורים עם סימני תסמונת אספרגר עשויים לעזור לקבוע את בחירת בן הזוג כמבוגר.

מהם המאפיינים שגברים מוצאים כמושכים אצל אישה בעלת תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה)?

התכונות יכולות להיות דומות למאפיינים שנשים מוצאות מושכות אצל גבר בעל תסמונת אספרגר, במיוחד במידת הקשב. חוסר הבשלות החברתית של האישה עשויה לפנות לאותם גברים בעלי תכונות אבהיות טבעיות. יכולה להיות הערכה של האטרקטיביות הפיזית שלה והערצה מהכישרונות והיכולות שלה. לרוע המזל, נשים (ולפעמים גברים) בעלות תסמונת אספרגר אינן טובות במיוחד בשיפוט אופי או בזיהוי מתעללי מערכות יחסים. לנשים בעלות תסמונת אספרגר לעתים קרובות יש הערכה עצמית נמוכה שיכולה להשפיע על בחירת בן הזוג שלהן במערכת יחסים. הן יכולות להיות קורבן להתעללויות שונות. כפי שהסבירה לי דבורה, הצבתי לעצמי ציפיות נמוכות מאוד וכתוצאה מכך נמשכתי לאנשים מתעללים.

בעיות בזוגיות ארוכת טווח עם אדם עם אספרגר – להתחתן עם אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה)

אוסקר ויילד הציע ש’נשים אוהבות גברים בגלל הפגמים שלהן ‘, אך פגמים שהיו אטרקטיביים בתחילה יכולים להפוך לבעיה במערכת יחסים ארוכת טווח. החיזור עשוי שלא לספק אינדיקציה לבעיות שעלולות להתפתח בהמשך הקשר. הנס אספרגר ציין כי ‘רבים מאלה שמתחתנים, מגלים מתיחות ובעיות בנישואיהם’ (אספרגר 1944). חלק מהשותפים הסבירו שהפרסונה האמיתית התגלתה רק לאחר שהתחתנו.

האופטימיות הראשונית שבן הזוג עם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יקבל יותר מוטיבציה ויפתח יכולת ליצור קשרים חברתיים, לפתח אמפתיה וישתפר ביכולת לענות על הצורך של בן הזוג לחיבה ואינטימיות יכולה להתמוסס בהדרגה ולהפוך לייאוש מכך שהיכולות הללו לא יושגו בקלות, אם בכלל. הבעיה השכיחה ביותר של בן הזוג שאינו בעל תסמונת אספרגר היא תחושת בדידות. האדם המתמודד עם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יכול להסתפק בבילוי משותף מועט עם בת הזוג שלו לפרקי זמן ארוכים. השיחות עשויות להיות מועטות ולדעת האדם בעל תסמונת האספרגר שיחה היא היא בעיקר להחלפת מידע מעשי. ייתכן שהם לא ישימו לב, יזכרו או ירצו לדבר על מידע בעל משמעות רגשית לבן זוגם.
במערכת יחסים מוצלחת (זוגיות משמעותית ובוודאי כאשר מתחתנים) ישנה ציפייה לביטויים קבועים של אהבה וחיבה. כריס, נשוי הסובל מתסמונת אספרגר, הסביר כי:

יש לי קושי עצום בביטוי המילולי של חיבה. זה לא רק מקרה של תחושת מבוכה או מודעות עצמית עם זה. אני מבין שאולי זה קשה למישהו אחר להבין, אבל נדרש מאמץ רב ורצון גדול לספר לאשתי מה אני מרגיש כלפיה. (Slater Walker ו- Slater Walker 2002, עמ ’89)

אשתו הוסיפה את הערותיה בדבר מילותיו ותנועותיו הבלתי -תכופות של בעלה המתקשרות רגשות של אהבה וחיבה:

כריס אמר לי פעם שהוא אוהב אותי. מאז גיליתי שאין זה הכרחי שהאדם עם תסמונת האספרגר יחזור על המחוות האינטימיות הקטנות האלה שהן לעתים קרובות חלק ממערכת יחסים; העובדה נאמרה פעם אחת, וזה מספיק. (Slater Walker ו- Slater Walker 2002, עמ ’99)

בן הזוג הנוירוטיפיקלי יכול לסבול מחוסר חיבה שיכול להוות גורם תורם לפיתוח דימוי עצמי נמוך ודיכאון. סקר שנערך בקרב נשים שנמצאות בזוגיות עם אדם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) כלל את השאלה ‘האם בן זוגך אוהב אותך?’ ו -50 אחוז השיבו, ‘אני לא יודע’ (ג’ייקובס 2006). מה שלרוב חסר באופן בולט במערכת היחסים הם ביטויי אהבה יומיומיים לאדם האחר. עבור האדם הסובל מתסמונת אספרגר, חזרה תכופה זו של העובדות הברורות או הידועות היא לא הגיונית ומיותרת.

ברגעים של מצוקה אישית, כאשר אמפתיה ומילים ומחוות של חיבה היו צפויים כאמצעי לתיקון רגשי, בן הזוג הנוירוטיפיקלי (אוטיזם בתפקוד גבוה) עשוי להישאר לבד כדי ‘להתגבר’. זה לא מעשה מגוחך. עבור בן הזוג בעל תסמונת אספרגר, מנגנון התיקון הרגשי היעיל ביותר עבורו הוא לרוב התבודדות, והוא מניח שזהו מנגנון התיקון הרגשי היעיל ביותר גם עבור בן זוגו. השותף עם תסמונת אספרגר עשוי גם הוא לא לדעת מה לעשות, או יכול לבחור לעשות כלום, בגלל חשש לעשות משהו שעלול להחמיר את המצב. לכן ישנה חשיבות להכיר נתונים אלה כאשר חושבים על זוגיות עם אדם עם אספרגר או להתחתן עם אדם עם תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה).

אספרגר ומיניות – להתחתן עם אדם עם תסמונת אספרגר

בני ובנות זוג דיווחו על בעיות עם ידע מיני ואינטימיות. מבוגרים בעלי תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) נוטים להיות בקצוות הידע המיני, בעלי מידע מועט להפליא על מיניות ומעט חוויות מיניות או ידע רב מפורנוגרפיה או התעללות מינית. בני זוג עם תסמונת אספרגר נוטים לא להיות מיומנים באופן טבעי ברומנטיקה, משחק מקדים ומגע חושני. רגישות חושית בכלל ורגישות המישוש בפרט יכולות להשפיע הן על כל יום והן על מערכות יחסים מיניות. רגישות עזה לריחות ספציפיים יכולה להשפיע על סובלנות הבשמים ובכך הקרבה לאנשים אחרים. בשל רגישות המישוש, מחוות של ביטחון או חיבה, למשל מגע על האמה או חיבוק, יכולות להיתפס כתחושה סוחפת, מגבילה ולא נעימה. בן הזוג הנוירוטיפיקלי עשוי להתרעם על חוסר ההנאה הברור בתגובה למגע חיבה והימנעות מחוויות מישוש ברגעים חושניים או מיניים יותר אינטימיים. הסלידה ממגע נובעת מבעיות בתפיסה החושית ולא מחוסר משיכה. התסריט המיני של האדם בעל תסמונת אספרגר יכול להיות מוגדר על ידי בן זוגו כנוקשה, חוזר על עצמו וחסר דמיון עם חוסר תשוקה מינית יחסית.

קיום יחסים אינטימים, מיניים עם אדם בעל תסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יכול להשפיע על בריאותו הנפשית של בן הזוג. מסקר על בריאותם הנפשית והפיזית של זוגות שבהם לאחד מבני הזוג במערכת היחסים הייתה תסמונת אספרגר עולה כי למערכת היחסים יש השפעות בריאותיות שונות מאוד עבור כל אחד מבני הזוג (אסטון 2003). גברים הסובלים מתסמונת אספרגר הצהירו כי בריאותם הנפשית והפיזית השתפרה מאוד בשל היותם במערכת יחסים ארוכת טווח. הם היו פחות לחוצים מאשר כשהיו רווקים והקשר גרם לסיפוק אישי ניכר. זאת בניגוד לשותפים שלהם, שדיווחו כי בריאותם הנפשית הידרדרה עקב הקשר. הם תיארו תחושת הזנחה רגשית ותשישות גופנית ומדוכא. הם עשויים להתרעם על בן זוגם על היותם חסרי ביטוי רגשית ומרגישים לכודים ביחסים. התשישות הפיזית יכולה לנבוע מכך שהשותף הלוקה בתסמונת אספרגר לא חולק בעומס העבודה בבית למטלות בית או מטפל בילדים.

למבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) יכולות להיות בעיות ארגוניות, כך שבן הזוג צריך לעזור בניהול, ולקחת אחריות על התקציב והתכנון. בחברה המערבית המודרנית נטינו להחליף את המילה בעל או אישה במילה שותף. נשים מצפות היום מבן זוגן לא רק לחלוק את האחריות אלא גם להיות החבר הכי טוב שלהן ולספק תמיכה רגשית וגם מעשית וכלכלית. הכלה רגשית וחברות טובה אינם תכונות שבאות בקלות לאדם הסובל מתסמונת אספרגר. התשישות הפיזית יכולה לנבוע מכך שהשותף הלוקה בתסמונת אספרגר לא חולק בעומס העבודה בבית למטלות בית או מטפל בילדים.

אסטרטגיות לשיפור כישורי מערכות יחסים

אנשים הסובלים מתסמונת אספרגר ידרשו הדרכה בכישורי מערכות יחסים בכל נקודה על רצף מערכות היחסים וכנראה לאורך כל חייהם. ילדים יזדקקו להדרכה של פתולוג דיבור באמנות השיחה, ואסטרטגיות לשיפור כישורי החברות לאורך כל שנות הלימודים ממורה או פסיכולוג. פיתוח כישורי חברות חייב להיות בראש סדר העדיפויות של שירותי חינוך התומכים בילד הלוקה בתסמונת אספרגר, שכן בגרות ויכולת גבוהה יותר בכישורי חברות ישפרו את ההערכה העצמית, יקטינו מקרים של הקנטות או בריונות, יניחו את היסודות לכישורי מערכות יחסים בוגרות ויעודדו יכולות עבודת צוות לתעסוקה מוצלחת (אטווד 2006). מתבגרים יזדקקו למידע מדויק על משיכה, משחק ההיכרויות ומיניות. מידע זה אמנם זמין בקלות עבור בני נוער טיפוסיים, לעתים קרובות מחברים, הורים, תוכניות כיתתיות וניסיון הדרגתי, אך מידע וניסיון זה אינם זמינים באותה מידה עבור נער הסובל מתסמונת אספרגר. היעדר הדרכת עמיתים, דיון קבוצתי ותרגול יעכב את התפתחות כישורי הקשר. למרבה המזל, כעת יש לנו תוכניות בנושא מערכות יחסים ומיניות המיועדות במיוחד למתבגרים הסובלים מתסמונת אספרגר (Henault 2005), ייעוץ של בני נוער אחרים עם תסמונת אספרגר (ג’קסון 2002), וכמה ארגוני תכנון משפחות, במיוחד באוסטרליה, מפתחים חומר משאבים ומומחיות בהוראת כישורי מערכות יחסים למתבגרים ולצעירים עם תסמונת אספרגר. ההשכלה נעה בין שיפור הידע בנושאי נימוסי היכרויות וחוש הלבוש ועד לדרכים לזהות ולהימנע ממתעללים זוגיים. אסטרטגיה בעלת ערך היא לגרום לחבר או קרוב משפחה בעלי תפיסה חברתית להיפגש עם דייט פוטנציאלי כדי לקבוע אם האדם נראה בעל אופי טוב לפני שהוא מפתח מערכת יחסים.

צעירים יצטרכו עידוד ליצירת מכרים וחברים

זה יכול לכלול הצטרפות לתחביב או לקבוצת אינטרסים שמזוהה עם עניין מיוחד כגון השתתפות בכנס מסע בין כוכבים או ד”ר וו, או יישום כישרון, כגון יכולת טבעית עם בעלי חיים ואז הצטרפות לקבוצה להגנת בעלי חיים. יכולות להיות הזדמנויות להכיר חברים בפעילויות קהילתיות כמו מקהלה מקומית, השתתפות בשיעור או חידוש מכרים ותיקים. זה יכול להיות חכם להימנע מניסיון לפגוש אנשים בפאבים ובמועדונים בשל הסיכון לפגוש ׳טורף׳ מערכות יחסים, גישה לאלכוהול וסמים והקושי המעשי בניסיון לנהל שיחה בסביבה רועשת וצפופה.

קבוצות תמיכה מקומית להורים לצעירים עם תסמונת אספרגר המתעניינים בזוגיות

הקימו קבוצות תמיכה למבוגרים צעירים עם תסמונת אספרגר. זה יכול לספק הזדמנות למישהו לפנות לקבוצה ולספק דיון והכוונה במערכות יחסים. הקבוצה יכולה גם להוות הזדמנות להתפתחות מערכות יחסים בין חברי הקבוצה. מערכת היחסים שהתפתחה בין ג’רי למרי, שני מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר, שנפגשו בקבוצת תמיכה בלוס אנג’לס, היו נושאים של סרט וספר (ניופורט 2007). כמה מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר השתמשו באינטרנט ובסוכנויות היכרויות כדי לפגוש אנשים, אך שיטת הכנה זו יכולה לשמש גם ׳טורפי׳ מערכות יחסים ומבוגר הסובל מתסמונת אספרגר צריך להיות מודע לסיכוני מערכות יחסים באמצעות אסטרטגיה זו.

מחפשים טיפים ועצות מעשיות לנשים שנמצאות במערכת יחסים עם בן זוג עם אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה? הכנסו למאמר בקישור.

האם כל האנשים הסובלים מ- ASD (אוטיזם בתפקוד גבוה) מחפשים זוגיות?

כפי ציינתי שלמבוגרים שהיו להם סימנים ברורים של אוטיזם בילדות המוקדמת (כלומר עיכוב שפה, קשיי למידה והימנעות ממצבים חברתיים) ואשר בילדות מאוחרת יותר התקדמו לתיאור של אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר), לרוב הם פחות בעלי מוטיבציה לחפש מערכת יחסים ארוכת טווח. סביר יותר שהם יסתפקו בבדידות ופרישות ולהיות בעלי מכרים ולא חברים. תחושת זהות עצמית וערך אישי מושגת גם על ידי קריירה מצליחה ועצמאות. טמפל גרנדין היא דוגמה ידועה (גרנדין 1995). כמה מבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה) החליטו גם הם לא לחפש מערכת יחסים אינטימית עם מישהו מסיבות שהגיוניות כאשר בוחנים את המאפיינים של תסמונת אספרגר. ג’ניפר הסבירה את הרציונל שלה:

‘אני יכול להתמודד עם שיתוף בית עם מישהו שיכול לגעת באוסף דגמי המטוסים שלי?’ ו’דגמי מטוסים אינם מחליטים שהם רוצים להיבנות על ידי מישהו אחר שהוא אטרקטיבי יותר או פחות נזקק ‘(McIlwee Myers 2006, עמ’ 109, 112).

חייה אכן כוללים רגעים של סיפוק אישי עז. היא מצהירה

‘אני יכול להבטיח לך שלהיות מאוהב ובעלי תחומי עניין מיוחדים היא אותה תחושה ‘(עמ’ 112).

אי קיום יחסים יכול להיות בחירה חיובית עבור חלק מהמבוגרים הסובלים מתסמונת אספרגר שנהנים לעסוק בתחומי העניין המיוחדים שלהם, כגון צילומי טבע פראי או קריירה בטכנולוגיית מידע. הם מסתפקים שלא להיסחף מהאמונה התרבותית שנישואים או מערכת יחסים ארוכת טווח הם הדרך היחידה להשיג אושר.

קטע מהקדמה של טוני אטווד לספר חדש מצוין ומומלץ: “מדריך השותפים לתסמונת אספרגר” מאת סוזן ג’יי מורנו, מרסי וילר וקילה פרקינסון, 2012, ג’סיקה קינגסלי מוציאים לאור, לונדון.

טיפול ואבחון באנשים עם תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה במרכז רימון

כאשר אתם פונים למומחה לאבחון או טיפול באספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה), אתם רוצים לדעת שהגעתם לאיש מקצוע מתאים.
חשוב לכם שהוא יהיה בעל ניסיון, הכשרה מלאה ומוכרת בתחום והמלצות.
אנחנו במרכז רימון מבינים את הצורך שלכם לגמרי ולכן, למעשה הקמנו את המרכז. חשוב לנו שאתם תגיעו לאנשי מקצוע מומחים בתחום.
כל אנשי המקצוע, הפסיכולוגים, הפסיכאטרים והפסיכותרפיסטים עימם אנו עובדים, הם אנשי מקצוע בעלי תעודות מוכרות והסמכות פורמליות בתחום הטיפול הרגשי / פסיכולוגי או האבחון.

התקשרו אלינו עכשיו להתאמת איש מקצוע מומחה בתחום האוטיזם / ASD / (אוטיזם בתפקוד גבוה)

הערה לסיום בנוגע לאבחון אוטיזם ואספרגר (אוטיזם בתפקוד גבוה):

בשנת 2012 התפרסם ה DSM-5 (גרסתו ה 5 של מדריך האבחון הפסכיאטרי האמריקאי).
בגרסה זו נערכו שינויים משמעותיים באבחון אוטיזם, ASD, אספרגר, PDD וכולי.
להלן סיכום השינויים:

Autism Spectrum Disorder \ ASD
•זהו שם חדש שמאחד את 4 האבחנות השונות שהופיעו בגרסה הקודמת של ה-DSM-IV-TR תחת:
Pervasive Developmental Disorders )PDD) :
Autistic Disorder
Asperger’s Disorder
Childhood Disintegrative Disorder
Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified
•הפרעה על הספקטרום האוטיסטי ASD זהו שם חדש המשקף את הקונצנזוס המדעי שארבעת האבחנות הנפרדות הקודמות הן למעשה מצב אחד עם רמות שונות של חומרת הסימפטומים בשני תחומים עיקריים:
1. חסר בתקשורת ובאינטראקציה חברתית
2. חזרתיות מוגבלת בהתנהגויות, בתחומי עניין ובפעילויות restricted repetitive behaviors, interests, and activities
בהעדר מרכיב 2 הנ”ל של חזרתיות, האבחנה תהיה Social Communication Disorder SCD.
•המטרה של שינוי זה לפי הצהרת ה-APA: “כדי לסייע לאבחנה יותר מדויקת ועקבית של ילדים עם אוטיזם”.
ובכל זאת, סימפטומים של אוטיזם – במיוחד אלה שהיו קשורים בעבר לאספרגר – עדיין מאובחנים באופן תדיר כהפרעת קשב וריכוז ( ADHD ), הפרעות במצב הרוח, הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) ובעיות קשורות אחרות – המובילים לטיפול לקוי ואתגרים לכל החיים. אם אתה מזהה את עצמך או אדם אהוב בתיאורים הבאים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי / תסמונת אספרגר? קבע פגישה עם רופא כדי לדון בבדיקת הערכה לאוטיזם.