חשיפת הרבדים של פוסט טראומה – PTSD מה זה בעצם?

מה זה פוסט טראומה (PTSD)?

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) המוכרת גם בשם פוסט טראומה, היא מצב פסיכולוגי עמוק שמופיע אצל חלק מהאנשים בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי או מאיים. בעיה זו אינה רק “צמרמורת” חולפת של פחד; זוהי תגובה בלתי נשלטת, המתגנבת אל בין הסדקים של הנפש ולפעמים, מסתערת על חייו של האדם כמו סערה. ההשפעות וההשלכות של פוסט טראומה, PTSD, מהדהדות ופוגעות בכל תחומי החיים, דרך התפקוד היומיומי, מערכות היחסים, התפיסה העצמית ולעתים קרובות, השקפת האדם על העתיד. באמצעות מאמר זה, אנו שואפים להתעמק במורכבות של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD, ולשפוך אור על ביטוייה, גורמי הסיכון והדרכים הזמינות לטיפול ותמיכה.

מתחת לפני השטח – מה זה פוסט טראומה PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית)

הפרעת דחק פוסט טראומטית (ptsd) אינה דומה לתגובה המאוחרת שתרגישו אחרי מבחן קשה ומבעית או אפילו לתגובה אחרי אירוע מבהיל מאד; זהו משחק גומלין מורכב של גורמים נוירולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. פוסט טראומה היא שיקוף של הפגיעות האנושית, החוסן וההשפעה העמוקה של הסביבה והחוויות שלנו על הבריאות הנפשית שלנו.

היסודות הנוירולוגיים של פוסט טראומה

המוח שלנו מחווט כך שהוא מוכן תמיד להגיב לאיומים. תגובת ה”הילחם או ברח” (fight or flight) היא מנגנון הישרדותי מוכר, שמכין את גופנו להתמודד עם סכנה או לברוח. עם זאת, אצל אנשים עם PTSD, נראה שהמערכת הזו משתבשת. נראה שהאמיגדלה, אזור במוח הקשור לעיבוד רגשות, עובד בצורה אינטנסיבית. במקביל, נראה כי קליפת המוח הקדם-מצחית (הקורטקס הפרא-פרונטלי), המקושרת לתהליכים קוגניטיביים כמו קבלת החלטות וויסות רגשות ועוד, אינה פעילה. יתרה מכך, ההיפוקמפוס, שחקן מכריע ביצירת זיכרון ושליפה, מראה גם תפקוד נוירולוגי שונה.

הממדים הפסיכולוגים

הממדים הפסיכולוגיים של PTSD חורגים הרבה מעבר לתסמינים העיקריים והמוכרים. אנשים עם פוסט טראומה, עלולים לסבול מביקורת עצמית קשה, תחושת אשמה על האירועים או תחושה עמוקה של ניתוק מאחרים. העולם עשוי להפוך למקום מאיים, שבו הבטחון והאמון אינם קיימים.

המארג החברתי

תמיכה חברתית, חוסן קהילתי והבנה תרבותית ממלאים תפקידים מרכזיים הן בהתפרצות והן במהלך של PTSD. ההקשר החברתי של אדם המתמודד עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) משפיע באופן משמעותי על מסע הטיפול בפוסט טראומה שלו. סביבה מטפחת ותומכת יכולה לשמש חיץ נגד התפרצות של תסמונת פוסט טראומה, PTSD, בעוד שסביבה עוינת או מזלזלת יכולה להחמיר את הסימפטומים של פוסט טראומה.

מה גורם להתפרצות של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)?

ניתן לייחס את התפרצות הפוסט טראומה (PTSD) לחשיפה לאירועים חריפים וקשים, כגון חוויות מקרב, מלחמה או מצב לחימה, תקיפה מינית או פיזית, תאונות, אסונות טבע או עדות לפציעות קשות או מוות. עם זאת, ההתפתחות של PTSD אינה משוואה פשוטה והיא מכילה מספר רב של משתנים המקיימים יחסי גומלים מורכבים בינהם (הכוללים בין השאר גנטיקה, סביבה ראשונית, דפוס התקשרות, חוויות עבר, תמיכה חברתית ועוד).

ספקטרום הטראומה – מהו אירוע טראומטי?

אירוע טראומטי יכול להתבטא בגוונים שונים. בעוד שאירועים מסוימים הם טראומטיים במובן אוניברסלי, לאירועים אחרים עשויה להיות השפעה דיפרנציאלית (משתנה בין אדם לאדם) בהתאם לרגישויות האדם, חוויות קודמות ומשאבי התמודדות קיימים. יתרה מכך, משך, תדירות ועוצמת האירוע הטראומטי, הם גורמים קריטיים המשפיעים על התפרצות פוסטראומה (PTSD). אירוע טראומטי בודד עלול לעורר PTSD, אך חשיפה חוזרת לאירועים טראומטיים או חשיפה לאירוע טראומטי המשתמשך לאורך זמן, כמו במקרים של התעללות בילדות או מלחמה, מגדילה משמעותית את הסיכון להתפרצות הפרעה פוסט טראומטית.

היסטוריה אישית עשויה להשפיע על הפגיעות ל-PTSD

אנשים אינם עוברים חוויות טראומטיות בצורה מבודדת מהעבר או הגנטיקה שלהם. ההיסטוריה האישית שלהם, השזורה במרקם הגנטי, חוויות העבר, תכונות האישיות וכישורי ההתמודדות שלהם, ממלאים תפקיד מכריע בקביעת פגיעותם ל- פוסט טראומה, PTSD. לדוגמה, אנשים עם היסטוריה של הפרעות רגשיות או נפשיות, חוויות טראומטיות קודמות או היסטוריה משפחתית הכוללת מצבים פסיכיאטריים עשויים להצביע על סיכון מוגבר להתפתחות פוסט טראומה (PTSD) אצל אדם שחווה אירוע טראומטי.

מבצר התמיכה: מגדלור של חוסן

בנוף העגום של אירועים טראומטיים, מערכות תמיכה משמעותיות וחזקות פועלת כקרן אור של תקווה. תמיכה חברתית, המגלמת הבנה, תיקוף רגשות וסיוע מהמשפחה, החברים והקהילה, היא גורם חוסן משמעותי. בדומה לרשת ביטחון שתופסת אנשים כשהאדמה מתחתיהם רועדת.

יתרה מכך, התערבות מוקדמת במצבים בהם ישנו סיכון להתפתחות פוסט-טראומה, יכולה לשמש מעין מגן נגד התפרצות של תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD). טיפול רפואי והתערבות פסיכולוגית מהירה, עזרה ראשונה נפשית בשעת משבר והדרכה או חינוך פסיכולוגי לגבי תגובות נפוצות לטראומה הם צעדים חיוניים בטיפוח וקידום חוסן נפשי (resilience) והחלמה.

ככל שאנו מעמיקים בהבנת התחום של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD, הקשרים ההדדיים בין הממדים הנוירולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים הופכים לאט לברורים יותר לעין. המבוך המורכב של הבנה של “מה זה פוסט טראומה?” והניווט דרכו, מצריכים פרספקטיבה מערכתית, הוליסטית (מקיפה) של הנפש, המוח והעולם החברתי של בני האדם והשפעתם על החוסן הנפשי בשעות משבר. המסע להבנת “מה זה פוסט טראומה?” (PTSD מה זה?) אינו רק מסע מרתק בתוך מסדרונות מדעי המוח או בין דפי התיאוריות הפסיכולוגיות, אלא חקר לב החוויה האנושית, החוסן וההחלמה.

ביטויים ותסמינים של PTSD: מבט מקרוב

הסימפטומים של PTSD הפרעת דחק פוסט טראומטית עשויים לצוץ תוך שלושה חודשים מהאירוע הטראומטי, אם כי, במקרים מסוימים, הם עשויים להתבטא הרבה יותר מאוחר.
הקריטריונים האבחוניים של PTSD כוללים מספר רב של סימפטומים המשקפים את ההשפעה הרב-גונית של טראומה על נפשו של האדם. תסמינים אלה מסווגים לרוב לארבעה אשכולות נפרדים: סימפטומים חודרניים (חוויה מחדש), הימנעות, עוררות ותגובתיות וקוגניציה (מחשבות ותפיסות) ומצב רוח. בואו נעמיק בביטויים הללו כדי להבין טוב יותר כיצד הפרעת ptsd (הפרעת דחק פוסט טראומטית) מתפתחת.

סימפטומים חודרניים (חוויה מחדש)

מקבץ סימפטומים זה דומה להילכדות בלולאת זמן, בלופ שבו האירוע הטראומטי חוזר שוב ושוב, לעתים קרובות באותה עוצמה וטלטלה רגשית כמו כשהתרחש לראשונה.

• פלאשבקים: פלאשבקים הם יותר מאשר סתם זיכרונות; אלו זכרונות חיים מאד הכוללים חוויות חושיות מהאירוע הטראומטי. אנשים עשויים להרגיש כאילו הם חזרו לתוך הסצנה הנוראה, כאשר הם חווים את אותו הפחד, אותה הבעתה, חוסר אונים ואימה.
• סיוטים: הטראומה עלולה לרדוף אנשים בחלומותיהם, לשבש את שנתם ולא לספק הפוגה מהמהומה אפילו בזמן השקט של הלילה.
• זיכרונות חודרניים: התודעה עלולה להפוך לקרקע פורייה שבה חיים זיכרונות קשים ומציקים באופן לא רצוני ולא רצוי, לעתים קרובות זכרונות חודרניים אלה, מופעלים על ידי כל דבר שדומה או מזכיר להם את האירוע הטראומטי, לעיתים אף בלי לבין את הקשר הפיזי לאירוע.

תסמיני הימנעות

הימנעות היא מנגנון הגנה המופעל כדי ליצור חיץ בין הפרט לבין הזיכרונות המעיקים של הטראומה והכאב הנפשי שהותירה.

• הימנעות מזכרונות: אנשים עשויים להתרחק ממקומות, אנשים או מצבים המעוררים זיכרונות מהטראומה. הימנעות זו יכולה להתרחב גם לשיחות ואף למחשבות הקשורות לאירוע הטראומטי.
• קהות רגשית: יכול להתבטא כניסיון מכוון שלא להרגיש כלום, או מנגנון שאינו מופעל באופן מודע ומכוון. סימפטום זה של פוסט טראומה, מהווה כאמצעי הגנה פסיכולוגי מפני הכאב הרגשי שנושאים הזיכרונות הטראומה.

תסמינים של עוררות ותגובתיות

סט סימפטומים זה משקף מצב של ערנות מוגברת, דריכות ותגובתיות רגשית, שעשויה להיות הדרך של המוח להתכונן לאיומים הנתפסים, לאור האירוע הטראומטי.

• עוררות יתר: תגובת הילחם או ברח נשארת אך פועלת “בהילוך יתר” ומשאירה אנשים עצבניים, נבהלים בקלות, עם תחושת “על הקצה”, דרוכים לקראת הסכנה.
• הפרעות שינה: הנפש עלולה להישאר ערנית גם במהלך שינה וכתוצאה מכך נחווים קשיים בהירדמות או בשינה רציפה ללא הפרעות.
• התפרצויות כעס: עצבנות עלולה להפוך להתפרצויות זעם וכעס, שעלולות להיראות לא פרופורציונליות למצב שעורר אותן.

תסמינים קוגניטיבים ורגשיים

טראומה יכולה להטיל צל גדול ואפל על מחשבותיו ורגשותיו של מי שחווה אותה, לצבוע את העולם בגוונים של סכנה, חוסר אמון וייאוש. מצב זה עשוי לגרום לסימפטומים הבאים:

• קשיי זיכרון: אנשים שחווה טראומה עשויים להתקשות לעיתים להיזכר בהיבטים מרכזיים של האירוע הטראומטי.
• דפוסי מחשבה שליליים: פסימיות ושליליות מתפשטות עלולות לחלחל לתוך המחשבות, לעורר השקפה עגומה על עצמך, על אחרים ועל העולם בכלל.
• רגשות ותפיסות משובשות של אשמה או האשמה: עלולה להיות נטייה להאשים או להרגיש אשמה בנוגע לאירוע הטראומטי, גם כשאלו לא נתמכות במציאות.

הנוף הדמוגרפי של PTSD – פוסט טראומה

הפרעת דחק פוסט טראומטית אינה הפרעה סלקטיבית; היא יכולה לפגוע בכל אחד ללא הבדל גיל, מין או מצב סוציו-אקונומי. עם זאת, גורמים מסוימים יכולים להגביר את הפגיעות והמועדות להתפתחות פוסט טראומה PTSD.

חיילים קרביים ותומכי לחימה במילואים: אוכלוסיה בסיכון גבוה

יוצאי קרב פוסעים לעתים קרובות בלב הגיהנום, במסגרת תפקידם הם עדים וחווים אירועים שעלולים לרדוף אותם זמן רב לאחר סיום שירותם. האחווה בין הלוחמים בזמן השירות יכולה לפעמים להפוך גם לאחווה של טראומה משותפת.

פערים בין המינים בשכיחות פוסטראומה PTSD

מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של PTSD בקרב נשים. תיאוריות משערות שהפער הזה עשוי לנבוע מסוגים שונים של חשיפה לטראומה או גורמים ביולוגיים אינהרנטיים. השערה נוספת ייכולה להיות קשורה לדרכים השונות שכל מגדר נוקט לביטוי רגשי. הבנת הפערים הללו היא חיונית לתכנון התערבויות רגישות מגדר.

ניווט בנוף הטיפולי: אסטרטגיות להקלה ולהתמודדות עם PTSD

ניהול אפקטיבי של פוסט טראומה, מחייב גישה רב-מערכתית המותאמת לצרכים הייחודיים של האנשים שנפגעו.

ערוצים טיפוליים פסיכותרפיים

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT הוא התערבות חזיתית עבור PTSD, שמטרתה מבנה מחדש של דפוסי חשיבה לא מותאמים וטיפוח מיומנויות התמודדות.
• טיפול אי אמ די אר (טיפול EMDR): EMDR הוא שיטת טיפול ייחודית המשתמשת בגירוי דו-צדדי של המח (לעיתים קרובות בצורה של תנועות עיניים מונחות) כדי לעבד ולשלב זיכרונות טראומטיים במערך הזיכרון הרגיל.
• טיפול בפוסט טראומה יכול להעשות במגוון דרכים וגישות. אחת הנקודות החשובות היא החיבור בין המטפל למטופל. הקשר הטיפולי מהווה בסיס משמעותי להצלחת הטיפול.

התערבויות פרמקולוגיות

• מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRIs): SSRIs, כגון sertraline ו-paroxetine, הראו תוצאות טובות בניהול תסמיני PTSD על ידי אפנון רמות הסרוטונין במוח.

טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים

• טכניקות מיינדפולנס והרפיה: תרגולים כמו מדיטציית מיינדפולנס ויוגה יכולים לקדם הרפיה, לשפר את המודעות העצמית ולטפח תחושת שלווה פנימית.

קבוצות תמיכה ומשאבים קהילתיים

• תמיכת עמיתים: שיתוף פעולה עם אחרים החולקים חוויות דומות יכול לספק תוקף, להפחית את תחושות הבידוד ולטפח תחושת חוסן קהילתי.

הדרך להקלה על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא לרוב דרך ארוכה ומפותלת עמוסה באתגרים. עם זאת, עם התמיכה הנכונה, התערבויות טיפוליות יעילות וקהילה מטפחת, אנשים יכולים לנווט בסערה ולמצוא מים רגועים יותר בצד השני. באמצעות גישה הוליסטית-מערכתית הכוללת אפיקי תמיכה פסיכולוגיים, רפואיים וחברתיים, ריפוי והחלמה בהחלט נמצאים בהישג יד.

העמקה בצרכים של אנשים שנפגעו מהפרעה פוסט טראומטית PTSD

התערבויות פסיכולוגיות-רגשיות

פסיכותרפיה, המכונה לעתים קרובות “טיפול רגשי” או “טיפול פסיכולוגי”, היא אבן יסוד בטיפול ב-PTSD. פסיכותרפיה מספקת, מקלט בטוח, שבו אנשים יכולים לחקור ולעבד את הזיכרונות הטראומטיים הרודפים אותם, בהדרכתו ותמיכתו של מטפל מיומן. בין הטכניקות הפסיכותרפויטיות השונות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול EMDR וטיפול בחשיפה הראו הצלחה בהקלה על הסימפטומים של PTSD. בואו נעמיק יותר בתחום ההתערבויות הפסיכותרפויטיות כדי להבין טוב יותר את הפוטנציאל שלהן בסיוע לאנשים במסעם לקראת ריפוי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא שיטת טיפול נחשבת המבקשת לשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות לא מסתגלות שמזינות את המצוקה הקשורה ל-PTSD.

• עיבוד קוגניטיבי מחודש: מיומנות זו כוללת זיהוי ואתגור של אמונות מעוותות או לא רציונליות הקשורות לטראומה. על ידי עיבוד מחדש של מחשבות אלו, אנשים יכולים לפתח נקודת מבט מאוזנת יותר המעוררת פחות מצוקה נפשית.
• אקטיבציה התנהגותית (הפעלה התנהגותית): עידוד אנשים לעסוק בפעילויות מתגמלות ותורמות לתחושת הישג, יכול לעזור לאנשים לצאת מהשגרה המאתגרת שלעיתים קרובות מלווה PTSD.

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה מבוסס על עקרון ההתרגלות, שבו חשיפה הדרגתית וחוזרת לגירויים או לזיכרונות שמעוררים חרדה ומצוקה, מובילה להפחתת המצוקה.

• חשיפה ממושכת בדימיון: מדובר בחשיפה לזכרונות, רגשות ומחשבות בעת האירוע, המובילה להתמודדות ועיבוד של הזיכרונות הטראומטיים בצורה בטוחה ומובנית, בהנחיית מטפל.
• חשיפה In Vivo: מעודדים אנשים להתמודד עם המצבים או המקומות שהם נמנעים, מהם עקב הקשרים שנעשו עם הטראומה והכאב שבעקובתיה.

טיפול EMDR

EMDR היא טכניקה טיפולית חזקה נוספת הכרוכה בעיבוד זיכרונות טראומטיים תוך עיסוק בתנועות עיניים מונחות, שמטרתו להוות גירוי בי-לטרלי (גירוי דו-צידי בשתי אונות המח, הימנית והשמאלית), כמו בעת שנת REM, שנת החלום. הגירוי הבילטרלי מאפשר למח “לעשות את עבודתו” הרגילה, בזכרונות טראומטים, בהם לא הצליח לעבד באופן ספונטני זכרונות מסויימים.

• גירוי דו צדדי: מאמינים כי תנועות העיניים המודרכות ב-EMDR מקלות על העיבוד והשילוב של זיכרונות טראומטיים. כיום ידוע כי הגירוי אינו חייב להיות דרך תנועת העיניים וכל גירוי דו-צידי יכול להוות תחליף למרכיב זה של הטיפול.

טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי מציע מרחב קהילתי בו אנשים יכולים לחלוק את חוויותיהם, ללמוד מאחרים ולטפח תחושת שייכות.

• חוויות משותפות: שיתוף פעולה עם אחרים שעברו חוויות טראומטיות דומות יכול לספק תוקף ולהפחית את תחושות הבידוד. בנוסף, תקשורת ושהייה במחיצת עם אנשים, לאחר אירוע טראומטי נקשרת לחוסן אישי.

טיפול תרופותי לפוסט טראומה

טיפול תרופתי ב – PTSD, נעשה כיום בעיקר בשימוש במעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין (SSRI), משפחת תרופות זו אושרה לניהול תסמיני PTSD. תרופות יכולות לשמש תוספת חשובה לפסיכותרפיה, שמטרתה לעודד ולקדם התמודדות ותפקוד משופרים.

סוגי תרופות ממשפחת ה – SSRI ו-SNRIs

• Sertraline ו- Paroxetine: SSRIs אלה אושרו לטיפול ב-PTSD, והם פועלים על ידי הגברת הזמינות של סרוטונין, נוירוטרנסמיטר הקשור לתחושות של רווחה ואושר, במוח.
• Venlafaxine: SNRI שיכול להיות יעיל גם בניהול תסמיני PTSD על ידי וויסות רמות הסרוטונין והנוראפינפרין במוח.

תרופות אחרות

• Prazosin: משמש לעתים קרובות לטיפול בהפרעות שינה וסיוטים הקשורים ל-PTSD.
• מייצבי מצב רוח ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות: במקרים מסוימים, תרופות אלו עשויות לשמש לניהול סימפטומים או הפרעות המתרחשות במקביל.

רשתות תמיכה: העמוד הבלתי נראה

תמיכה מהמשפחה, החברים והקהילה משחקת תפקיד קריטי במסע הריפוי של אנשים שמתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית. כוחה של רשת תמיכה חזקה, משמעותי ביותר ומהווה את הסלע שעליו יכולים אנשים לבנות מחדש את חייהם עם פוסט טראומה.

קבוצות תמיכה

השתתפות בקבוצות תמיכה יכולה לטפח תחושה של קהילה והבנה משותפת. טיפול קבוצתי מספק פלטפורמה לאנשים לחלוק את חוויותיהם, אסטרטגיות התמודדות בהם נוקטים ותקוות לעתיד בסביבה תומכת ולא שיפוטית.

משפחה וחברים

תפקידם של מערכות יחסים הדוקות במתן תמיכה רגשית, עידוד ותחושת ביטחון ושייכות הוא בעל ערך רב. האמפתיה, ההבנה והסבלנות של יקיריהם יכולים לחזק משמעותית את החוסן והמוטיבציה של האדם לקראת החלמה.

אורח חיים בריא והקפדה על טיפול

שמירה על אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושינה מספקת, יכולה לתרום משמעותית לרווחה הכללית וליכולת ההתמודדות של האדם. עמידה בתוכנית הטיפול, לרבות מפגשי טיפול קבועים וניהול נכון של הטיפול התרופתי, חיונים להשגת התוצאות הטיפוליות הרצויות.

הסברה וכיוונים עתידיים: קריאה לפעולה

העלאת המודעות ל-PTSD, הפחתת הסטיגמטציה כלפי בעיות בתחום בריאות הנפש וקידום מחקרים קליניים, שמטרתם לגלות ולחשוף שיטות טיפול חדשות, הן הכרחיות כדי לטפח סביבה תומכת עבור אלו המתמודדים עם PTSD.

קמפיינים חינוכיים

קמפיינים חינוכיים שמטרתם להפחית את הסטיגמה סביב PTSD וקידום הבנה רחבה וגישה אמפטית יותר כלפי ההפרעה הם חיוניים. יוזמות אלו יכולות לטפח סביבה נוחה לדיאלוג, תמיכה וקבלה.

מחקר וחדשנות

השקעה במחקר בכדי לחקור שיטות טיפול חדשניות, להבין את המנגנונים הבסיסיים של PTSD ולזהות אסטרטגיות מניעה היא חיונית. התובנות שיתקבלו ממחקר יכולות לשפר משמעותית את מסגרות הטיפול הקיימות ולסלול את הדרך להתערבויות אפקטיביות יותר בעתיד.

זמינות משאבים

שיפור הזמינות של משאבים, לרבות שירותי טיפול נפשי נגישים ובמחיר סביר, קבוצות תמיכה ומשאבי מידע, זהו מהלך חשוב ביותר. מהלך כזה יכול להוריד באופן משמעותי את החסמים שבפנייה לעזרה ולהבטיח שאנשים יקבלו את התמיכה והטיפול הדרושים, מוקדם ככל הניתן. התערבות מוקדמת עשויה להיות משמעותית בהפחתת שכיחות הסובלים מפוסט טראומה.

לסיכום

PTSD היא הפרעה מורכבת המחייבת גישה מערכתית-הוליסטית לניהול הסימפטומים ומסע ההחלמה. באמצעות מאמצים קולקטיביים הכוללים חינוך, הסברה ותמיכה, אנו יכולים לצעוד לעבר עתיד שבו הפרעת דחק פוסט טראומטית, מובנת, מטופלת ביעילות ואולי אף נמנעת. זהו מאמץ קולקטיבי הדורש מעורבות אמפתית של החברה בכללותה, מחויבות למחקר וחינוך ודחף אמיתי לתמוך באלו שנפגעו מ-PTSD. באמצעות מאמצים כאלה, אנו מתקרבים לעולם שבו ניתן לשבור את שרשראות הטראומה והלהציע תקווה וריפוי לאינספור אנשים ומשפחות המושפעות מ-PTSD.

טיפול בפוסט טראומה במרכז רימון

המפתח לטיפול פסיכולוגי יעיל, הוא מטפל מומחה והתאמה טובה בין המטפל, שיטת הטיפול והמטופל.
פוסט טראומה היא הפרעה קשה שעלולה לפגוע קשות בתפקוד היומיומי, בקשרים עם אנשים, בהרגשה ובמצב הרוח. חשוב מאד לקבל טיפול מתאים מאיש מקצוע מומחה בתחום.
במרכז רימון מגוון רחב של מטפלים מומחים בטראומה ובשיטות טיפול שונות בפוסט טראומה.

בפניה למרכז רימון תוכלו להיות בטוחים שתגיעו למטפל מתאים, בעל ההכשרה והניסיון הרלוונטיים.
אם אתם או אדם קרוב אליכם סובלים מפוסט טראומה או תסמינים דומים, פנו אלינו בהקדם ואנו נעשה את המירב על מנת שתגיעו למטפל מומחה באזור מגוריכם.